האם אני הורה קשוב לילדי?

האם אני הורה מפנק? או קשוח?

האם אני הורה עם גבולות נוקשים? או אולי עם גבולות פרוצים?

האם אני הורה נוכח בחיי ילדי? או אני מתמקדת בלעשות מטלות בבית ולכבות שריפות?

האם יש לי שיח פתוח עם ילדי? האם הם מרגישים בנוח לגשת ולשתף אותי? האם הם מתייעצים איתי? האם אני מתייעצת איתם?

האם אני הורה מעודד, מעצים? או הורה ביקורתי?

לרוב, הדפוס ההורי שלנו יבנה מתוך החוויה שלנו כילדים בבית הורינו.

נמצא את עצמינו משחזרים את ההורות של ההורים שלנו בדברים מסוימים, גם אם לא רצינו להיות כאלה. או יתכן ונמצא את עצמנו עושים בדיוק ההפך ברמה קיצונית.

למשל, אם היו גבולות נוקשים בבית הורי, והחלטתי שאצלי לא יהיה ככה, אמצא את עצמי כהורה עם גבולות פרוצים לגמרי או כמעט ללא גבולות.

ההורות מושפעת מחוויות הילדות שלנו ומפצעי הילדות שלנו.

מבלי לשים לב, אנחנו מגדלים את ילדינו ומנווטים את ספינת ההורות שלנו על פי פצעי הילדות שלנו, ובכך משחזרים שוב ושוב את הרטט או הדפוס הקיים בנו מילדותנו ומעבירים אותו לילדינו.

כשאנחנו לומדים לזהות את זה אצלנו, אנחנו יכולים לראות את הפצעים האלה גם אצל ילדינו ואפילו אצל בני הזוג שלנו. כי הכל שיקופים.

הילדים שלנו משקפים לנו את פצעי הילדות שלנו, את הדפוסים שלנו ואת ההוויה איתה אנו מסתובבים בעולם.

כדי לעשות שינוי בהורות שלנו, אנחנו רוצים להיות במקום של מודעות עצמית, לזהות את הפצעים והדפוסים שלנו ומתוך לזה לגדול ולעשות ריפוי בתוכנו, מה שישפיע גם על ילדינו.

אם אתם רוצים עוד לשמוע ולהעמיק -

אתגר ״שיקופים בהורות״ חוזר. אתגר חינמי של 5 ימים.

מי רוצה לינק להצטרפות?

כתבו לי ואשלח לכם קישור להצטרפות