חונכנו לחשוב, לעצור ולחשוב, לחשב, להבין. לחקור, לגלות.

בעידן  שבו הפכנו להיות אנשי מחשבים, המוח מתפתח, האנושות מתפתחת מחשבתית, גברית, התרחקנו  מחלק חשוב נוסף בגופינו. הלב.

החלק הרגשי.

למדנו שלהרגיש בציבור זה לא מנומס, לא מנומס לצחוק בקול גדול כי יסתכלו, כאשר עצובים ראוי לעשות זאת בשקט בהיחבא.

כאשר כועסים חליליה אסור להביע זאת, הרי כעס הוא ממש רע.

ולאהוב צריך בצניעות.

האלמנט הנשי, מוסתר. בדת הוא מוסתר בבגדים כל מיני סוגים של בגדים תלוי מאיפה אתה בא ועד כמה חזקה אמונתך, כי הרי ברור, שאלוהים לא רוצה שהאישה, הייצור היפה שברא תהיה גלויה. שחס וחלילה לא נהנה ונרגיש משהו בציבור.

עולם הרגש הוא עולם נשי וכמו שאת האישה היה צריך להוציא מהתכריכים גם את העולם הרגשי צריך, שכל לבד מפותח ככל שיהיה הוא אינו האדם בכללותו.

הוא מחשב ואנחנו מתחרים נפלא עם המחשבים.

יש כמה גברים שקשה להבדיל בינם לבין המחשב שאיתם הם  עובדים.

ככל שילד יותר מפותח שכלית המורה אומרת שיש לו בעיה חברתית, רגשית. חסר בגרות רגשית, אך זה מה שאנו גדלים עליו, לחשוב ולא להרגיש.

ילד גדל בבית שהוריו אינם מביעים רגש, כיצד ילדיהם יילמדו זאת?

אב, אשר בנו לומד ממנו איך לגדול ולהיות לגבר,  כי הרי אנחנו יצורים שלומדים על ידי חיקוי. אז זה מפחד מהבעת רגש של הילד ושל עצמו, מעביר מסר גם ללא מילים כי רגש זה דבר מפחיד, נשי, אינו חשוב, מביש.

אישה שמגדלת את ביתה לא להציג את נשיותה, את רגשותיה, כי זה אינו ראוי או לא מתאים לחברה שלנו. מגדלת בת אשר אינה יודעת מה לעשות עם הנשיות המתפרצת, עם רגשותיה הגודשים. מפתחת בושה, פחד, הדחקה כל אלא לא מובילים למקום של בריאות וחיים של שמחה וסיפוק.

אדם שאינו מביע רגשותיו, הרגשות לא נעלמים. הרגשות נמצאים בתוכנו כל הזמן כישות נפרדת הדורשת את מקומה.

ואם רגשות אלו אינם באים לידי ביטוי בצורתם הטבעית, הם יבואו לידי ביטוי דרך הגוף.

מכאובים ומחלות שונות ומשונות.

תעוקת חזה. כאבי מפרקים, שרירים. כאבי גב כרוניים לא ברורים.

אדם ששנים לא הרשה לעצמו להביע כעס, שמר על שלוה מדומה ואיפוק על מנת לא להדאיג אף אחד, משום שזה לא יפה, כדי לא לפגוע וכו. רוב הסיכויים שאדם כזה ייפתח בעיות קיבה ואף בעיות לב.

אם נדמיין לרגע את הכעס, רגש חזק וקשה שאכן יכול לפגוע פיזית ורגשית.

אנרגיה מתפרצת זו מסתובבת בתוך הגוף, הרי היא יכולה לייצר נזק חמור מאוד.

נטייה של הכעס לפגוע בקיבה: בעיות עיכול, חומציות, ריפלוקס, מעי רגיז ועוד.

הרגש קיים ורוצה לצאת.

אם יש כעס, תכעס.

אפשר להביע כעס בלי לפגוע באף אחד.

אם במקום להגיד לילד כועס :" אל תכעס זה לא יפה" או "אין לך על מה לכעוס" וכו

" אני רואה שאתה כועס, זה בסדר לכעוס." הילד יחווה שחרור.

יחווה אפשרות להביע את עצמו ללא ביקורת.

אם נראה כי הילד מתקשה לבטא את הכעס והוא נוטה להרביץ, ניתן להכווין אותו, לתת לו מקום שבו הוא יכול לחבוט או לרוץ, לאפשר לו לנסוע על אופניו עד שיירגע.

עצם זאת שאפשרנו לכעס להיות, כיבדנו את תחושת הילד גם אם לא נראה שום סיבה "מוצדקת לכעס" (וכי אנחנו תמיד כועסים מסיבה מוצדקת?)

הכעס משתחרר במהירות ומאפשר לרגש נעים אחר להיכנס.

את אותו דבר אנחנו גם צריכים להגיד לעצמינו שזה כמובן דבר הרבה יותר קשה.

כעס יכול לצאת בדרכים שונות בעיקר על ידי תנועה.

כעס הוא אנרגיה חזקה מאוד המהדהדת ברפואה הסינית עם אלמנט העץ.

אלמנט עוצמתי, המייצג תנועת פריצה החוצה, חדווה ויצירה, אנרגיה רבה אשר ניתן ליצור איתה ולברוא איתה(אנרגית המין), אך בד בבד ללא הכוונה נכונה או במקרה של אי ביטוי נכון היא עלולה להיות מפגע קשה .

אנרגיה עמוסה עם נטייה להתפרץ יכולה להשתחרר על ידי: ספורט על סוגיו, שק אגרוף, צעקות- במכונית סגורה, ביער., יצירה: כתיבה, ציור,פיסול, שירה- ביטוי עצמי על סוגיו.

מין הוא גם ביטוי של אלמנט העץ, חוסר במין או הדחקה ובושה בכל הנוגע למין ומיניות יכול לגרום לתקיעות קשה באלמנט העץ בגופינו ולפגוע לא פחות מאשר הדחקה של כעס, אך יש לשים לב כי עשיית מין כשחרור כעס עלולה לפגוע בבן זוג, גם אם לא פיזית וכן אינה מסייעת לשחרור הכעס יותר מהרגעה רגעית.

רצוי לשחרר כעסים בצורה אחרת,מתוך מודעות ולבוא אל מעשה המין מתוך חדווה.

רגש העצב הוא רגש שקשה לנו אתו כי הוא נוגע לנו בעצב שלנו, במקומות העצובים שלנו שלא פתרנו. רגש זה מהדהד עם אלמנט המתכת, אלמנט של כמעט סוף המעגל.

אבל, התכנסות, סוף יום, זמן של חשבון נפש, כניסה הביתה.

רגש זה נצרך בדיוק כמו כל רגש אחר על מנת לסיים את המעגל ולקום מחדש ליצירה, לחדווה, לשמחה ולעשייה. אך זה לא מרגיש כיף להיות עצוב.

כאשר הורה בעיקר אבות רואים את הילד שלהם בוכה חווים קושי גדול להכיל זאת וזה מעורר אצלם כעס המוביל לנקיטת שיטות שונות על מנת להפסיק את הרגש ה"נורא "הזה.

"אני אתן לך סיבה לבכות"

מה אתה בת?

תפסיק לבכות אין לך סיבה. וכו. מסבירים לבנים כי בכי זה משהו נשי אשר אינו מתאים לגבר.

והרי זה הפוך בדיוק, גבר אשר מאפשר לצד הנשי שלו לבוא לידי ביטוי הוא מעצים בד בבד את הצד הגברי שלו, הוא מתגבר על פחדים, הוא משחרר תקיעות, מחזק את היין וכך מעצים את היאנג.

אומנם לבנות יש לכאורה יותר לגיטימציה לבכות, אך גם יש הגבלות, משום הצורך להוכיח כי איננו שונות מהגברים, אסור לנו להראות חולשה, אסור להראות רגש כי מה יגידו? שהנה זו אישה הורמונאלית עובדת מהרגש אי אפשר לסמוך עליה.

למדנו להיות קשוחות, מפקדות, גבריות כי רק כך הרי אפשר להתנהל בעולם הגברי.

אך הגיע הזמן לשינוי להתעוררות הרגש לשחרר תבניות ולהבין שללא שחרור הרגש בצורה מתאימה אנחנו נתקעים, מתקשחים, מתחלים.

על מנת לייצר מנהיגים ומנהיגות שונים צריך לאפשר לחיות שלנו לצאת, לתת לנשיות המדהימה הזו לצאת.

לאפשר ביטוי, גמישות סובלנות.

ללא יכולת ביטוי רגש שלי וקבלתו ללא ביקורת כיצד אקבל רגש של אדם אחר: חבר, בן זוג, ילד , שכן, ורחוק מזה, אויב?

איך נשכין שלום עולמי ללא שלום פנימי בין החלק הגברי שלנו לחלק הנשי שלנו?

ילדים קטנים נעים בתוך הרגש, אם לא מפריעים להם כמו דגים בים, שוחים מרגש לרגש בלי להיתקע, יכולים לבכות מרה ואחרי כמה לטיפות ואפשור של הבכי לצאת הם חוזרים לשמחה שלמה כאילו לא קרה  דבר, כי  ברגע שרגש העצבות יצא באמת כבר לא קרה דבר.

כמה טובה ההרגשה אחרי בכי טוב? ישנה הזדככות, מישהו זוכר מה זה בכי טוב, בכי שמרוקן הכול, שלאחריו יש תחושה כאילו לא נשאר כלום לבכות עליו. יש רפיון נעים בגוף ילד לאחר בכי כזה לעיתים נרדם רגוע ומתעורר לאחר מכן שמח ושליו.

תרגיל פשוט על מנת לאפשר התחלה של שינוי:

1.       פעם או פעמיים ביום עצרו, חשבו איזה רגש עובר עליכם באותו רגע.

2.       נסו לתת לו להיות, להרגיש אותו בכל עוצמתו.

נשמע פשוט?, נסו ותיהנו.

מכל הלב

דפנה