ההבדל שעושה את ההבדל
שני אנשים החליטו ללמוד שפה חדשה.
האחד בעל השכלה גבוהה וידע רב בתחומו, הוא מתבטא בחופשיות בשפתו. האדם ללא ספק דייקן, קפדן לתפארת. המוטיבציה ללמידה קשורה ברצונו להבין את הנאמר על ידי אחרים.
השני הינו אדם מהישוב, ללא השכלה פורמלית גבוהה, בדרך כלל נוח לבריות. הסיבה להחלטה ללמוד שפה נוספת קשורה בצורך מידי לתקשר עם אנשים במרחב עבודתו.
מניסיונכם האישי, מי מבין השניים יגיע להישגים טובים בזמן קצר? למי יש סיכוי גבוה יותר בלמידת השפה החדשה? האם ניתן לחזות את התהליך שכל אחד יעבורו?
תשובתי היא:
לא ניתן לחזות מי יצליח יותר. התהליך מורכב ממשתנים רבים. אין עדיפות לאף אחד על מישנהו. השכלה גבוהה בלבד אינה מדד מנבא הצלחה בלימוד שפה. הצורך המידי בשימוש יש בו תיאורטית פוטנציאל להאיץ את התהליך, למעשה לא תמיד זה כך.
כמורה אני יודעת שהכל פתוח. שום דבר לא צפוי מראש. זה ההבדל שעושה את ההבדל. בעוד שבתחומים רבים ניתן לחזות מראש תהליכים, הרי בלימוד שפה לכולם יש את היכולת להצליח. הכישרון לדיבור ולרכישת שפה הוא טבוע בנו כבני אדם.
כמורה לעברית עבור תלמידים שדוברים עברית כשפה שנייה, תפקידי לתמוך בתהליך, לתת את התנאים ללמידה. להבין את האדם הלומד ולדבר "בשפתו".
מהי "שפת הלומד"? על כך בבלוג הבא.
Go Get & Tell Learning Systems LTD - A global learning community for Hebrew lovers -------- מוטו: השפה נרכשת ונבנית כמו מגדל מלגו, קובייה אחרי קובייה... השיטה: לתת ללומד כלים ומיומנויות ללימוד