https://www.youtube.com/watch?v=5JCm5FY-dEY



אתמול תכננתי פגישת אימון על דחיינות, וכמישהי שמכירה את הנושא מקרוב (נגיד, כתבתי את הפוסט הזה אחרי שלוש הפסקות תה), תמיד בא לי להביא זווית חדשה.

אז גלשתי לי ברשת ונתקלתי בסרטון של סטיבן מוריס, שמראה משהו פשוט וגאוני: אבן דומינו קטנה יכולה להפיל אבן גדולה ממנה ב־50%. אם ממשיכים את השרשרת – אבן בגודל זית יכולה להפיל אבן בגובה של מגדל עזריאלי.

והמסקנה? הכול מתחיל בצעד קטן.
דחיינות זה כשאנחנו מחכים לרגע מושלם, או לים של מוטיבציה.

אבל האמת? לא צריך ים. צריך טיפה. משימה שנראית כמו פיל? תתחילו מהזנב שלו.

פעולה אחת קטנה – טלפון, פתיחת מסמך, דקה של כתיבה – והופ, הדומינו הראשון זז.
הצלחתם!! אז מגיע החשק לעוד פעולה ועוד הצלחה. ואז עוד צעד. ופתאום עשינו משהו גדול בלי ששמנו לב.

אז איך יוצאים מדחיינות ובונים ספירלת הצלחה?
בדיוק כמו במגדל דומינו – מתחילים מאבן קטנטנה, כזאת שקל להזיז.
ברגע שהיא נופלת – היא מפעילה את הבאה, שגדולה ממנה קצת. ואז עוד אחת, ועוד אחת – וכל אחת בונה ביטחון, תנועה ומומנטום.

כך גם אנחנו:

מתחילים ממשהו קטן – אפילו פתיחה של קובץ או תזכורת ביומן.
מצליחים?
סופרים את זה כהצלחה!

בונים על זה עוד שלב – קצת יותר גדול, אבל עדיין קטן מספיק כדי לא להיבהל.

לאט לאט נבנית ספירלה חיובית: הצלחות קטנות שמולידות ביטחון, שעוזר לנו לעשות עוד, ולהמשיך.

סיכום לדחיינים עסוקים: אין צורך להתחיל בפרויקט ענק. תתחילו בלזוז. אבן אחת. צעד אחד. אתם לא יודעים מה זה יפעיל.

תזכורת לכל הדחיינים שדוחים דברים לשבוע הבא, ליום ראשון. היום זה שבוע הבא, היום יום ראשון!

אז מה המשימה שדחיתם כבר תקופה ומה הצעד הקטן הראשון שאתם לוקחים על עצמכם לעשות היום?

#רייזיאימוןאישי #אימוןאישי #דחיינות #הצלחה