כשאני מעבירה הרצאות אני משתדלת להעביר משוב. חשוב לי ללמוד מה הייתה החוויה של המשתתפים, כמה החומר היה מותאם, מוכן, רלוונטי להקל המשתתפים.

לאחרונה העברתי הרצאות על שחיקה בעבודה בקורס רפואה דחופה לצוות אחים.יות. אחת השאלות ששאלתי הייתה: "האם הרגשת שאתה יכול ליישם את מה שלמדת בהרצאה בחיים האישיים שלך או בעבודה?" התשובות היו מגוונות - החל מ"לקחתי הרבה טיפים שימושיים" ועד ל"קשה מאוד ליישם את מה שלימדת במציאות".
ולגמרי ברור לי למה.

שחיקה היא חוויה אישית וכל חוויה היא מאוד אינדיבידואלית. אותם אנשים באותם תנאי עבודה יחוו את השחיקה בצורה שונה.

הגורם הראשון והכי חשוב זה רמת החוסן הנפשי וזה משהו שהוא חלקית תכונת אופי וחלקית יכולת נרכשת. הגורם השני הוא מצב משפחתי. אי אפשר להשוות צעיר רווק בן 25 שרק מתחיל את הקריירה שלו לבן 35 שכבר יש לו נסיון עבודה ומקצוע ויש לו ילדים קטנים, ובן 45 שאולי בשיא הקריירה, עם ילדים מתבגרים והורים מזדקנים שצריך לדאוג להם.
לכל אחד מהם יש משאבים שונים ויכולת מימוש שלהם.

בהרצאה אני נותנת לא מעט טיפים ודוגמאות מהחיים. אני יכולה רק להעלות את המודעות לתופעת השחיקה, לספק מסגרת חשיבה כללית להבנת התופעה, להציע כלים ראשוניים להתמודדות ולעורר מחשבה ורפלקציה.

למי שחש שקשה ליישם את הטיפים במציאות - אני מבינה אותך לחלוטין. זה טבעי! גם אני פעם הייתי מרגישה ככה כשהיו מדברים איתי על שחיקה. במציאות הכל ניראה " ככה זה ואין מה לעשות" .
כשאני מציגה טיפים להתמודדות עם שחיקה, אני מבקשת מהקהל לראות בהם תפריט אפשרויות ולא מרשם מחייב. הרעיון הוא שכל אחד ייקח את מה שמתאים לו, יתאים לעצמו את הטיפים לפי המציאות שלו, ויחפש את הדרך האישית שלו.

כדי להגיע לתוצאות מדויקות יותר צריך תהליך אישי ופרטני. בתהליך אימון שאני מעבירה אנחנו בודקים ביחד את הגורמים לשחיקה במקום העבודה וגם בחיים האישיים. בודקים מה יכולת החוסן של המתאמן, ורק משם עושים את העבודה, בצורה מאוד מדויקת. מחפשים את המשאבים שיש למתאמן ומשאבים שאפשר לבנות כדי להתמודד עם או למתן גורמי שחיקה.

אם היית בהרצאה שלי ויצאת עם תחושה שהטיפים לא מספיק מעשיים - אני רוצה להודות לך על המשוב הכנה. אני מזמינה אותך לקחת רעיון אחד קטן מההרצאה, הכי קל ליישום עבורך, ולנסות אותו בשבוע הקרוב. לפעמים, שינוי קטן אחד יכול להיות תחילתה של דרך חדשה.

🧡🧡🧡🧡🧡🧡🧡🧡