מי תוקע אותך?
אני זוכר שכשהייתי תלמיד בבית ספר, תמיד אמרו המורים להוריי "הילד לא מממש את הפוטנציאל שלו" "הילד יכול אבל לא רוצה".
ביום הורים בתיכון, ההורים שלי ישבו אצל המחנך ואני שיחקתי כדור סל במגרש בית הספר. המחנך הזמין את הורי אל החלון, הצביע עלי ואמר " עם הילד היה משקיע בלימודים 10% ממה שהוא משקיע בכדור סל. הוא היה התלמיד המצטיין בבית הספר!
בנקודה מסוימת בחיי הבנתי שאני יכול להיות הכי טוב במשהו שאני אוהב ורוצה. כדור סל אהבתי ורציתי והייתי הכי טוב! ללמוד לא אהבתי ולא רציתי, והפכתי לילד שלא מימש את הפוטנציאל שלו.
בנקודה יותר מאוחרת בחיי הגעתי לתובנה נוספת והיא שגם אם אנחנו רוצים ברוב המקרים יש פער בין מה שאנחנו רוצים לבין התוצאות שלנו. ברוב המקרים מטרידה אותנו השאלה האם עשינו מספיק? האם אנחנו לא יכולים יותר? האם אנחנו מממשים את כל הפוטנציאל שלנו? והתשובה לשאלות הללו, אם נהיה כנים עם עצמנו היא לא!
מי שרוצה לגדול ולצמוח תמיד ישאל את עצמו את השאלות הללו, ולא משנה מהם הישגיו. זהו טבע האנוש שגורם לנו תמיד לרצות יותר. מה שמדהים בעיני הוא שאנחנו יודעים בברור שאנחנו יכולים לעשות יותר, אנחנו יודעים בברור מה אנחנו צריכים לעשות ואיך, ולמרות זאת אין הבדל בתוצאות.
החינוך שקיבלנו מהעולם המבוגר כשהיינו ילדים היה תגמול עבור ידע. בבית הספר בכל הרמות כולל באוניברסיטה קבלנו תגמול בדמות ציון עבור ידע. וכשיצאנו אל החיים בהם אנחנו אמורים להתמודד עם הדבר האמיתי רובנו לא הבנו ועדיין לא מבינים שכאן התגמול שאנחנו כל כך מייחלים לו הוא לא על מה שאנחנו יודעים כמו בבית הספר, אלא על מה שאנחנו עושים!! ההבדל בתגמול שמקבלים אנשים גם אם הם עם אותם נתוני פתיחה יהיה עקב המעשים שלהם ולא הידע שלהם. הרבה אנשים תקועים, הם יודעים מה עליהם לעשות, יש להם את הידע איך לעשות והם תקועים כי הם לא נוקטים בפעולות.
זה נשמע פשוט כל כך, ובכל זאת באופן יחסי יש כל כך מעט מצליחנים. למה? הרי כל מה שצריך לעשות הוא לפעול, לפעול ולפעול. זה הכל!
כאן בא גורם הפחד, כשאנחנו רואים שהמעשים שאנחנו רוצים לעשות מובילים אותנו לדרכים לא מוכרות, לאזור שאיננו אזור הנוחות שלנו, ובעצם נדרש מאיתנו לשנות הרגלים. אנחנו נתקפים בפחד.
והפחד הזה מסיט אותנו מהדרך, גורם לשיבוש ההיגיון שלנו ואנחנו בוחרים שוב ושוב להישאר באזור הנוחות שלנו, בדרכים שלנו המוכרות והלא מאיימות, וכך אנחנו יוצרים את הפער בין הרצון שלנו לבין התוצאות שלנו.
מה עושים? איך מתגברים? איך מנצחים את הפחד הזה?
נדמה לי שזה היה ברנרד שאו שאמר "אינך יכול לצאת ממלכודת אלא אם כן נכנסת לתוכה" וזה בדיוק מה שאנחנו אמורים לעשות. לתקוף את הפחד ע"י התמודדות איתו ולא בריחה מפניו. לפעול מולו ובכך להעלים אותו! כי רק אז נבין שפחד הוא מושג לא קיים, כי אם קיים אז איך נעלם?
אם נפעל מול הפחד שוב ושוב, ושוב ושוב ניווכח שהוא נעלם נבין יותר ויותר שהוא המצאה שלנו אבל בעצם לא קיים. כך יגבר הביטחון העצמי שלנו ומה שהכי חשוב יצטמצם הפער בין הרצונות שלנו לבין התוצאות שלנו.
אשר זלצמן
שקול קבוצות תמיכה להרזיה
אנחנו,אתי ואשר החלטנו אחרי עשור שנים בליווי קבוצות ויחידים לירידה במשקל...לעשות זאת אתכם חכם יותר !!!! כל מי שהתחיל אתנו לפני 6 שבועות,ירד בין 6 ל8 קילו....בכף בכול רגע נתון אפשר לבחור את הרגשות שלנו.