האם אנחנו קשובים
האם אנחנו מקשיבים לגוף שלנו לפחות כמו למכונית שלנו?
מהי הפעולה הראשונה שאנחנו עושים כשמנורה כל שהיא בלוח השעונים באוטו שלנו נדלקת?
אומרים, אה זה כלום! עוד מעט היא תכבה? וודאי שלא! עוצרים מיד בצד הדרך ומפנים את הרכב למוסך כי הרי השלב הבא יכול להיות נזק למנוע שיכניס אותנו להוצאה כבדה.
יצרני כלי הרכב מייצרים עבורנו "מאותתים" למען מטרה אחת בלבד. שנדע בעוד מועד כי יש בעיה וצריך לטפל בה מייד ללא דיחויי וכך נשמור על רכב תקין שימשיך לשרת אותנו נאמנה.
מה קורה כאשר ה"מאותתים" שיצר מי שיצר אותנו מאותתים על תקלה בגופנו?
מה קורה כאשר אנחנו מקבלים איתות בדמויי לחץ בחזה? או צרבת קשה?
מה קורה כשפתאום יש לנו כאב בבטן? האם אנחנו "עוצרים" בצד הדרך ומפנים את עצמנו ל"מוסך" של בני אדם (בי"ח)? מה פתאום? הרי זה כלום, אתמול זה קרה ומייד עבר אז עוד מעט זה שוב יעבור ואין סיבה להיות בלחץ! אם המצב יחמיר אז נלך לרופא! נכון?
וכאשר המצב באמת מחמיר, בד"כ זה מאוחר מדי, והנזק הוא בלתי הפיך!
אז מה הסיבה שלרכב שלנו אנחנו עושים טיפול בזמן, בודקים שמן, מים וכו' וכו', ואת הגוף שלנו שיש לו גם הוראות יצרן אנחנו מזניחים? אולי בגלל שהרכב עלה לנו כסף ואת הגוף שלנו קבלנו במתנה?
כן, זו סיבה טובה אך יש סיבה נוספת יותר משמעותית - חוסר מודעות עצמית לנתוני היצרן של גוף האדם, לא למדנו איך לתחזק ולאזן את הגוף והנפש שלנו. למערכות גוף האדם יש את נורות האזהרה שלהם, כאשר אנחנו מעמיסים על עצמנו הרבה משימות וכתוצאה מכך אנחנו עייפים לא נרדמים בלילה בגלל דאגות, אין לנו זמן ואנחנו לא מספיקים לתת לגוף שלנו את התזונה לה הוא זקוק ,הגוף מגיב באיתותים שהמערכת שלנו בדרך לקריסה.
האחריות היא שלנו אי אפשר להאשים אף אחד על כך שלא טיפחו בנו את המודעות להיות קשובים לעצמנו ואת הצורך לתחזק את הגוף והנפש שלנו. הגוף שלנו דורש שננוח, שנכבד את דרישותיו ולא נהיה שיפוטיים כלפיו כשהוא לא עומד בדרישותינו.
אז מה עושים?
קודם כל נחזור לנשום נשימות עמוקות כדי לתת לו את כמות האויר שהוא צריך. מרגישים סחרחורת? בטח, כי אפילו לנשום אין לנו זמן.
תנשמו עמוק ותקשיבו לגוף. מהיום מתחילים להתייחס לגופינו ולבריאותנו בסדר עדיפות ראשון. בדיקות שגרתיות, תזונה נכונה, שתייה מרובה של השמפניה מן הטבע (מים), 3-4 פעמים בשבוע ספורט, מדיטציה, חופשה, עיסוי ועוד פעילויות להורדת המתח והלחץ.
ולא פחות חשוב נשיל מעצמנו את הקילוגרמים העודפים שהגוף שלנו לא יכול לשאת! בדיוק כמו שהמכונית שלנו לא תוכל לשאת תכולה של משאית!!
השאלה שנשארת פתוחה היא:
האם אנחנו מתחילים להיות קשובים לגופינו מרגע זה או אולי נדחה את זה למחר?................
שיהיה לנו סוף שבוע שקט ורגוע!
אשר זלצמן
אנחנו,אתי ואשר החלטנו אחרי עשור שנים בליווי קבוצות ויחידים לירידה במשקל...לעשות זאת אתכם חכם יותר !!!! כל מי שהתחיל אתנו לפני 6 שבועות,ירד בין 6 ל8 קילו....בכף בכול רגע נתון אפשר לבחור את הרגשות שלנו.