היינו מצפים שבמאה ה 21, עם התפתחות טכנולוגית אדירה, שבה כל המידע הקיים נמצא בסלולרי בכף היד, המדע מפותח ברמות גבוהות מאוד ומיטב המוחות הולכים ללמוד רפואה ,וישנו המיכשור הכי מתקדם שהיה אי פעם וקיימות כבר כל התרופות - להיות בריאים לגמרי או שרמת התחלואה תרד, לכל הפחות. האמנם?

ממש לא. רבע מאוכלוסית העולם סובלים מבעיות בלחץ הדם, 30% חולים בסוכרת, הגברים בארץ מספר 1 בעולם בסרטן המעי הגס ולצערי, כי רב מאוד, אין היום משפחה שלא מכירה באופן אישי חולה בסרטן - ילד, דודה, חבר קרוב.

הסטטיסטיקות דרמטיות והתחזיות עגומות עוד יותר.

אפרופו טכנולוגיה, לפני כמה חודשים נדלקה לי נורת אזהרה במכונית, כזו בצבע צהוב. אני לא אוהב שזה קורה. אין לך מושג מה הבעיה. רק שאתה צריך להגיע למוסך בקרוב מאוד ולהיפרד מכמה מאות שקלים, במקרה הטוב.

נסעתי למוסך, השארתי את האוטו, אמר לי תחזור ב 16:00.

חזרתי, אמרתי יפה תודה ולקחתי את האוטו הביתה.

עברה חצי דקה בערך עד שנשמע בום, עמוד עשן מיתמר השמיימה ושמן נשפך כמו מים על הריצפה.

אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך רצתי בחזרה למוסך.

שאלתי אותו מה קרה? מה עשית כל היום?

ענה לי, באת עם נורה דולקת שהטרידה אותך, לא? אז כיביתי אותה, חתכתי את הכבל שמחבר אותה לחשמל. מה, היא עוד דולקת? בוא, עכשיו אני מסדר לך את זה.

(אני) מהההה ??!?!?!?!

מה עם להרים מכסה מנוע, לבדוק מה קורה בפנים?

הזוי? אבסורדי? נכון. הסיפור הזה אמיתי לגמרי, חוץ מזה שהמוסכניק שלי תותח ויודע את העבודה. כמובן שהוא לא חתך את הכבל, אלא פתח, בדק, תיקן סידר והגיע לו כל שקל ששילמתי בשמחה עבור התענוג שבתחבורה פרטית שמתפקדת כמו שצריך.

אז למה עם הדבר הכל כך חשוב הזה, שנקרא הבריאות שלנו, אנחנו הולכים לרופא רק כדי לחתוך את הכבל?

זה מכיוון שאנחנו לא יודעים רפואה.

הרופאים, כמובן עושים עבודת קודש בהצלת חיים, אבל הרפואה המערבית היא בעצם רק ברמת המכניקה של הגוף (אנטומיה, פיזיולוגיה, סימפטומים וכו'). נדיר למצוא שם התייחסות לרמת הנפש, בטח לא לרמת הנשמה. על רגל אחת, מה המצב הנפשי, האנרגטי, האישי והסביבתי שהביא אותי לחולי הזה.

דוגמא פשוטה מחיי היום יום: שיעול. חורף, קר, לא נעים, לא נח. רופא, סירופ לשיעול/כדורים חוזר לעבודה. הנורה כבתה. מה עם להרים מכסה מנוע?

השיעול הוא לא המחלה. הוא מציק, לא נעים, לא נח. אבל לא מחלה.

מחלה - אותיות החלמה. (חמלה). היא קורית רק כשהגוף מוכן ומספיק חזק להתמודד עם המחלה האמיתית. השיעול הוא בעצם תהליך ההבראה כאן. ומה אנחנו עושים? מפריעים לטבע לרפא אותנו. עוצרים את השיעול. את הרפואה.

מה המחלה אתם שואלים? משהו שנכנס למערכת הנשימה (ריאות, קנה, גרון) וצריך לצאת.

(יש 4 דרכים לפינוי פסולת מהגוף, ובעיקרון, ה"מחלות" הם בעצם תהליכים של הוצאת רעלים ועודפים מהגוף, כשאנחנו מתנהגים הפוך מדרך הטבע : צואה/הקאה, שתן, זיעה ושיעול/ליחה/נזלת).

התרופה שרשם לי הרופא, לא מטפלת במחלה שיש לי באמת. להיפך, היא מדכאת את תהליך הריפוי הטבעי של הגוף.

סירופ לשיעול (או כדורים) יכול לעשות אחד מהבאים (או את כולם) : להרחיב את הסימפונות שבריאות, לכייח או לטשטש את החלק במח שאחראי על תהליכים אוטונומיים כמו נשימה. בכל מקרה, עדיין נשאר במערכת הנשימה מה שהיה צריך לצאת משם. (העיקר שהשיעול עבר). מה גם, שטשטוש מערכת אוטונומית יכול להיות מסוכן מאוד. 

עצרתם פעם לחשוב למה יש כ"כ הרבה אזהרות בעלון שמצורף לתרופות? אולי כי צריך להיזהר.

מה בכל זאת עושים כדי לפתור את הבעיה?

משתעלים עד שהפסולת יוצאת. עדיף למעט באכילה בתקופת השיעול. 

רצוי אוכל קל לעיכול, היינו פירות וירקות, אפשר גם מיצים טבעיים.

מעולה להמנע מבשר, אוכל מטוגן ושומני, מלוח, חריף. (גם בלי קשר לשיעול)

הייתי מציע גם להימנע מחלב ומוצריו, אבל אני לא מתווכח עם סבתות. (יש איזו מסורת שחלב חם עם דבש עוזר. פסיכולוגי משהו? ואולי דווקא כי חלב מעודד ייצור ליחה?)  

וזו גם הזדמנות מצוינת להיות קצת יותר בשקט. קצת פחות לדבר לשון הרע. (המשפט האחרון הוא תזכורת לעצמי)

בברכת בריאות ורפואה שלמה לכל חולי עם ישראל.

משיח.