והכל כל כך שקט

מסתכל לריצפה, מבוייש
מרגיש מחנק, מרגיש מיובש
תר בעיני אחר אבן קטנה
לשים על אותה החלקה

רעי לנשק , אחי 
איך הפכת מחם לקר
איך באותו הליל הלכת לבלי שוב
ואני לא מפסיק לשאול

למה אלוהים מעדיף לצידו את הטובים?

שנינו מלאי חיים
שני גברים צעירים
מתכוננים לאתגר שבחיים
מלאי רוח גאווה
אוהבים אותך, המדינה.

עברנו יחד, מכשולים, מסעות
הסתערנו יחד על גבעות 
צנחנו יחד ממטוסים נוסקים
תוך כיבוש מוצבים מדומים
עונדים בגאווה את כנפי הצניחה

אני נשארתי כאן, 
אתה המראת איתם אל השכינה...

שכבנו יחד במארבים
מחכים לבני הערלים
אילו יכולתי לעצור את הכדור
את אותו ברזל ארור

לפעמים אני שואל למה הוא ולא אני
תוהה, שובר את ראשי
למה אני מבקר אותו
ולא הוא אותי

לא שוכח אותך...כמו שהבטחנו אחד לשני
באותה בדיחה שחורה

מצדיע לך...