המחבלת הפנימית היא יישות פנימית שאחראית על הביקורת העצמית, שליליות, שיפוטיות והקטנה. לכולם יש אותה והיא שונה מאדם לאדם ומתפתחת ומשתנה עם השנים.

הנה 7 סימנים שהמחבלת שלך שולטת בך ואפילו מנהלת את חייך.

את לא חייבת להיות תקועה, משותקת ומובסת מהקול הזה. יש דרכים להתמודד איתו.

1.     את משותקת בקבלת החלטות.

זו יכולה להיות כל החלטה קטנה כגדולה: מה ללבוש היום, האם להישאר בקשר הזוגי או לא, האם לבקש העלאה במשכורת או אפילו האם להסתפר או לא? מילת המפתח היא פ ח ד וזה הקוקטייל המועדף על המחבלת. היא רוצה לשמור אותך בפחד שלא תעשי שינויים. המחבלת לא אוהבת שינויים כי הם דורשים אומץ ואמונה בעצמך. זה כמובן לא אומר שנדרש שיהיה לך 100% וודאות בכל החלטה שתעשי, אבל לפעמים צריך לקפוץ למים הקרים ולעבור את הגדר שאנחנו יושבות עליה כל כך הרבה זמן. ופה נשאלת השאלה למה את יושבת על הגדר ולא מקבלת החלטה?

מה לעשות: מה הקול אומר לך? תעצרי ותקשיבי, תכתבי לעצמך. אחר כך תכתבי מה התסריט הכי גרוע שיכול לקרות (ואני מתכוונת להכי גרוע!) תכתבי מה המחבלת שלך אומרת על זה. תסתכלי על מה שרשמת ותשאלי את עצמך בכנות מה הסבירות שזה יקרה? או שזה הדמיון של המחבלת ששכנע אותך שזו המציאות?

בשורה התחתונה להישאר תקועה באי קבלת ההחלטה זה סימן שקול המחבלת מנהל אותך. אם תשימי בצד את כל ה "מה יקרה אם...." תצליחי לקבל החלטה.

2.     את כל הזמן משווה את עצמך לאחרות ומסיקה לגבי עצמך.

כולנו עושות את זה. המחבלת שלנו היא "מלכת ההשוואות" יותר ממה שאנחנו מוכנות להודות, זה אנושי. ואני לא יכולה להגיד לכן להפסיק עם זה לגמרי, כי אני לא חושבת שזה אפשרי ואז ניתן למחבלת עוד קוקטיל למסיבת הלקאה העצמית. הבעיה מתחילה שאת מגיעה למסקנות חותכות לגבי עצמך המבוססות על ההשוואה שלך לאחרים ואת תמיד בעמדת נחיתות מולם  וזה רק מעצם ההשוואה. העניין הוא שאף אחד לא מושלם, לא משנה איך זה נראה כלפי חוץ. המחבלת ממציאה לנו סיפורים לגבי אנשים. שימי לב שהרבה פעמים הסיפורים הם אפילו על אנשים שאנחנו לא בכלל לא מכירות, איזה קטע?!

מה עושים? תמצאי את הגורם להשוואה, האם זה הפייסבוק שעוזר לך להציץ לחיים של אחרים ולחשוב שהחיים שלהם מופלאים ושלך עלובים? האם מגזינים או קטלוגי אופנה גורמים לך להרגיש לא נוח עם עצמך ועם הגוף שלך? כשאת מוצאת את עצמך מרגישה אומללה בלי סיבה תבדקי מה גרם לזה ותשני. אולי את צריכה להגביל את הזמן שאת גולשת בפייסבוק או להתרחק ממגזיני פנאי.

בשורה התחתונה: כולנו משווים את עצמו לאחרים, אך אם את מבססת את ערכך לפי זה זו בעיה! תבררי עם עצמך מה הערך האמתי והחזקות  שלך ותשדרי אותם לעולם. או שתתני למחבלת הפנימית שלך להגדיר מי את. ההחלטה בידייך!

3.     יש לך חלום, אך לא עשית דבר להגשים אותו

לא משנה מה החלום, חלום הוא חלום. לא משנה כמה הוא גדול, כמה זמן את חולמת אותו או למי סיפרת אותו, אני בטוחה שלמחבלת יש הרבה מה להגיד עליו ולכן את לא מעיזה לפעול לממש אותו.

מה עושים?  תעשי רשימה של דברים שהמחבלת אומרת לך לגבי החלום ותקראי לעצמך. ליד כל פסקה תרשמי את הטיעון הנגדי, למה כן. כרגע לא משנה אם את מאמינה בזה או לא. לדוגמא: "אני זקנה מדי להשיג את החלום הזה" טיעון נגדי: אלו החיים שלי ואף פעם לא מאוחר ללכת אחרי הלב".

שורה תחתונה: החלום שלך הוא החלום שלך!! אף אחד לא יכול לשפוט את אותך או את החלום. במיוחד לא המחבלת!

4.     את מרגישה טוב לגבי עצמך רק אם אחרים מפרגנים לך

כמובן שכולנו אוהבות להיות מוערכות ולקבל מחמאות, אין שום דבר רע בזה. יחד עם זאת אם הערך והתפיסה העצמית שלך מבוססת על מה שאחרים אומרים לך או עלייך, אז את נותנת את הכח לאנשים אחרים במקום שיהיה אצלך. המחבלת הפנימית  תוכיח לך שוב ושוב כמה את לא מספיק טובה רק כי למישהו היה יום רע וזרק לך מילה לא במקום. נראה לך הגיוני?

מה עושים? תעשי רשימה של 50 דברים שאת אוהבת בעצמך ואז 50 דברים שאת טובה בהם. נראה הרבה?  אך יש לך אפילו יותר! אגב, המחבלת לא מוזמנת לתרגיל הזה, תשאירי אותה בחוץ!

שורה תחתונה: את אחראית על הערכה העצמית והשווי שלך, אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומך!

5.     המחשבה להגיע למקום של אהבה וקבלה עצמית מפחיד אותך או נראה לך פנטזיה לא הגיונית

יש אנשים שהמחבלת שלהם מומחית בתחום הזה. אהבה עצמית נראית להם כהתנשאות וקבלה עצמית מרגישה מאוד לא בנוח, אשליה. את מבינה, המחבלת עשתה עבודה כל כך טובה שאנחנו משוכנעות שזו המציאות ואין אלטרנטיבה אחרת. וכל דבר טוב שיש בנו או שמגיע לנו הוא אשליה, האומנם? ברגע שמצליחים לראות מעבר לפרספקטיבת המחבלת, נפתחת דלת לאפשרויות שאפילו לא ידעתן שהם אפשריות.

מה לעשות: זה המקום שאולי טיפול יכול לעזור או להבין מה שומר אותך בשנאה העצמית או בחוסר קבלה של מי את באמת. אפשר להתחיל בלהפסיק להתנצל על מי שאת באמת. זכרי, זה תהליך ולא קורה ברגע, צריך צעדים קטנים, עקב לצד אגודל ובעיקר התמדה.

שורה תחתונה: כדי להגשים חלומות, להיות במערכות יחסים מדהימות ולחיות חיי הגשמה את חייבת "לוותר" על השנאה העצמית ולאפשר לעצמך להיות מי שאת ולחיות עם עצמך בשלום אמיתי.

6.     את חושבת במושגים של שחור או לבן.

או שאת רצה מרתונים או שאת עצלנית. הבית מסודר ונקי או מבולגן ומטונף. את עובדת מעולה או כישלון חרוץ.  להיות באמצע או בשטחים האפורים מרגיש לך נח. זה סימן גדול לפרפקציוניזם. מי חושבת שמושלמות זה טוב? אגב המחבלת מתה על סוג החשיבה הזה, יחד עם מלכת ההשוואות הן עושות חיים משוגעים ומרחיקות אותך יותר ויותר מהגשמת החלומות שלך!

מה לעשות? קודם כל להיות במודעת לזה, לפעמים זה החלק הקשה. במיוחד שאלו היו המחשבות שלך כל כך הרבה שנים. אחר כך, שאת מוצאת את עצמך חושבת את המחשבות הללו של שחור או לבן, תביני עם עצמך מה השטח האפור שלך? אולי להאט את הקצב או לא להצטיין בכל דבר וליהנות מהדרך ולא התוצאה.

שורה תחתונה: פרפקציוניזם לעולם לא ישרת אותך ותמיד יגרום לך להרגיש שאת לא מספיק טובה!

7.     את במקום של קורבנות ורחמיים עצמיים יותר מדי זמן.

כן, חשוב מאוד להיות מחוברת לרגשות שלך ולהרגיש גם רגשות שליליים כמו אבל על מערכת יחסים שהסתיימה או קנאה, אך לא לשכוח להתקדם כשהתקופה הקשה מסתיימת. המחבלת הפנימית ניזונה מהרחמים העצמיים ועד כמה שזה נשמע אבסורד היא תעשה הכל ותפעיל מניפולציות זולות בשביל להישאר בקורבנות. לכן חשוב "לבעוט בישבנה" של המחבלת ולחזור לעצמך ולחיים שלך.

מה לעשות: תעשי את מה שאת צריכה לעשות כשאת מרגישה עצובה, כועסת, בודדה או פגועה. תקשיבי למה שהרגשות השלילים אומרים לך. אם צריך לשבת בבית בפיג'מה, להקשיב למוסיקה עצובה, לאכול ולבכות, עשי את זה! לא להיות בהכחשה לרגשות כי הם רק יתעצמו. הרגשות הללו הן מצפן למה שאנחנו רוצות בחיים וזה אנושי לכאוב אותם.  אך אם אתה שומעת קולות שמגדירות אותך כמו שלא ניתן לאהוב אישה כמוך או שאת אף פעם לא משיגה מה שאת רוצה זו המחבלת שלך. תהיי במודעות שאלה הסיפורים והשקרים שהמחבלת מספרת לך ולא המציאות.

שורה תחתונה: להרגיש את הכאב זה בסדר, זה לא אומר עלייך דבר. תני לעצמך לכאוב ולשחרר את הכאב.

ז