אבי היקר צבי בן-סימון הלך היום לעולמו, בשיבה טובה בן 84 שנים במותו.

וכפי שאמרה לי לקוחה יקרה "לא אשאל אותך לגילו כי האובדן כואב בכל גיל"

יש לי המון לספר על אבא, קצרה היריעה מלהכיל, ובכל זאת מעט...

אבא עבד יותר מ-40 שנה בחיל הים, אבא היה הולך ללשכת הגיוס ואוסף תחת חסותו את הנערים שהצבא פלט, חותם שיתנהגו כראוי, לאחר שסיימו את שירותם הצבאי, שקמו את חייהם וחיו חיים נורמטיביים, לא פעם, בהולכי עם אבי ברחוב, פגשנו באחד מהם, שלא פסקו לשבח ולהלל.  האושר השמחה יחד עם הצניעות נשקפו בפניו של אבי.

4 ילדים למשפחת בן-סימון, אבא לכולם ותמיד הצטרף לטיולי בית הספר. ביום משגיח, מספר סיפורים, ועוזר למורים ובלילה בשינתיינו צובע וקושר בשקי השינה, לא פעם גם את המורים (כן אז למדו גם מורים ולא רק מורות).

בשנת 2005 זכיתי לנסוע עם אבא לטיול שורשים בעיר הולדתו הרפוד שבמרוקו על גבול הסהרה. נסענו קבוצה של 50 איש, כוריאוגרפים מורים ורקדני מחול מהמובילים בארץ, אבא ריתק אותם בסיפורים ותאור על ארץ ועיר הולדתו שעזב בהיותו בן 4 שנים, וכידוע מרוקו לא השתנתה ב 100 השנים האחרונות, וכולם נדהמו מתיאוריו המדויקים, שקבלו חיזוק מאנשי המקום.

התמונה מהטיול למרוקו.

מעט, על קצה המזלג, על איש אשכולות, מלח הארץ, אוהב בריות, שוחר שלום ושונא מדון.

צבי בן-סימון ז"ל תהה נשמתו בגן עדן.