יש שבוחרים לחיות בחיים של ספק,
בהם כל הזמן מחפשים הוכחות "שזה מצליח בטוח!"
זה לא משנה אם מישהו אחר הצליח,
אם אני לא חיה בוודאות שגם אני אצליח זה פשוט לא יעבוד עבורי גם.
לרוב, הבחירה היא לומר לעצמנו "אני ספקן או פסימי"
אבל זו ממש לא הסיבה!

הסיבה לחשיבה הזו היא רק פחדנות!
אין צורך באומץ בכדי להיות פחדן, אין מאמץ או צורך לעשות משהו.
הכי קל זה לשבת מהצד ולבקר אחרים,
ולומר כמה "זה לא טוב או לא נכון עבורי… הכל שטויות…"
צריך אומץ בכדי להאמין שאני יכולה להצליח,

מכאן שללא אומץ אין לי סיכוי בכלל.
אז התירוץ שאני ספקן זה השקר הכי גדול שאנו מספרים לעצמנו,
זהו רק הפחד מכישלון.
יש הסבורים שאחרים יעשו זאת עבורם,
זה פשוט לא עובד!

אכזבה זהו חומר רעיל שיכול להשמיד חלומות בקלות,
ולגרום לתחושות של מסכנות וקורבנות.

הדרך היא להיות אמיץ,
לקחת את האכזבה מחוסר הצלחה ללמידה  ולמשוב:
"מה לא עבד, ומה כן? מה יש לשנות?"
כך הופכים אכזבה למנוע להצלחה ולעשייה,
בפעם השנייה, או השלישית או הרביעית.

מעניין הוא שאנו יכולים לרשת כסף או רכוש
אך לא לרשת אומץ ורצון להצליח,
זאת יוצרים ע"י שינוי בחשיבה שלנו.

אחוז קטן מהאוכלוסייה הם מצליחים ברמה בינלאומית,
ההבדל הוא שהם מתרגלים כל יום את ההצלחה שלהם,
שוב ושוב.
עד לרמה שהם מרגישים אותה בגוף,
חושבים אותה ומאמינים בהצלחה ומתנהגים כמצליחים.

יש לנו 2 דברים בחיים לגבי הצלחה
הראשון סיפורים שאנו מספרים לעצמנו
השני תוצאות
הכל מתחיל בקולות בראש שלנו!

השינוי מתרחש ברגע,
ברגע ההחלטה לעשות ולהצליח
למרות ויחד עם כל האתגרים וחוסר ההצלחה שנראה בדרך.
להיות בתנועה של עשייה והתקדמות תמידית,
להבין שלא חייבים להסתפק במה שיש,
להנמיך ציפיות מעצמי והיכולות שלי,
כי אפשר תמיד יותר.

היום יכול להיות שונה מאתמול,
ומחר כבר יש שם משהו חדש.
להזיז את עצמך עם השאלה הגדולה "בשביל מה לי?"

החיים הם לא גורל או מזל
הם פשוט עשייה.
אם עולה תחושת פחד או איום,
אפשר להסתפק רק מהו הצעד הבא שלי?
צעד יחיד, שמוריד את החשש מדרך ארוכה של אתגרים.

מכל הלב
רחל סטיקלרו