בס"ד

תאור טיפול פסיכותורפיה: כיצד להשתנות ?

ח. רווקה, בשנות ה-30 לחייה. ח. הגיעה לטיפול של צמיחה התפתחות אישית. זה הטיפול השביעי שלה.

הרקע לטיפול:

בל"ג בעומר ח. ואחיותיה נסעו להילולה במירון (לילה, גשם, מקום לא מוכר, המוני וצפוף). בירידה ממירון לכיוון ההסעה, ח. עצרה לרגע ואיבדה את אחיותיה. בהתחלה היא לא הצליחה להשיגן בסלולרי והיתה חסרת אונים. אחרי כן, כשהן הדריכו אותה איך להגיע לאוטובוס, אחרי הליכה של 10 דקות התברר שהיא הולכת בכיוון ההפוך.

בנוסף, בשבת לפני הנסיעה, אמא שלה אמרה לה (רק לה ולא לאחיותיה): תיזהרי שלא ללכת לאיבוד.

ח. שאלה בכאב למה זה תמיד קורה לי (כישלונות, חוסר אונים) ? זה כמו תסריט מוכתב מראש (היא ואמא שלה ואחיותיה יודעות את זה מראש, ואי אפשר לשנות זאת).

מהלך הטיפול:

לצופה מהצד, הטיפול יכול להראות כמו סיפור של חלום. המטופלת נמצאת בהרפיה, ואנחנו עוברים ביחד סדרה של חוויות, שכל אחת "מוזרה" מהשניה. משוחחים עם עצמים/יצורים דמיוניים. חוזרים לעבר בעזרת "מנהרת הזמן". מגלים את הילדה במצב תואם להפליא לבעיה שרצינו לפתור. הילדה מקבלת תשובות ממקור האהבה (בורא עולם) ונרגעת, ולבסוף העצם או היצור הדמיוני מהתחלת הסיפור הופך ליצור חדש שתורם את כוחו בצורה חיובית.

במאמר זה לא אוכל לפרט את ההיגיון שמאחורי כל השלבים. רק אציין שהטיפול הוא לא דמיון. עד כמה שקשה להאמין זוהי אכן המציאות, והמטופלת מרגישה את זה.

הטיפול מתחיל בהרפיה. לאחר הרפיה חזרנו למצב הבעייתי: היא במירון, הלכה לאיבוד, מתקשרת לאחותה ואין תשובה. חיפשנו תגובה  בגוף. התגובה היתה בבטן. היה שם סמרטוט קרוע וסחוט, בצבע אפור מלוכלך. עולה לכיוון החזה כמו זרם, ואומר: אי אפשר לסמוך עליך.

בשיחה עם הסמרטוט התברר שהוא מאמין ש-ח. יכולה ולא עושה. הוא נותן לה את ההרגשה שהיא לא יכולה. לא נותן לה לעשות, כדי לא להשתנות. משאיר אותה במקום של "המוכר והידוע". ולמה ? זה מכאיב להשתנות, אני לא יודע מה יהיה. זוהי התבנית השגויה: "זה מכאיב להשתנות".

נכנסנו למנהרת הזמן, כדי לחזור לאירוע שבו התבנית נוצרה.

ח. נזכרה בתמונה שצילמו אותה. היא בת 12-13, עומדת מחייכת ליד שיח שושנים מאחורי הבית.

איך ח. הנערה מרגישה ? ממש טוב. מרגישה יפה.

ואיך ח. הנערה מרגישה בדרך כלל ? לא יפה ולא מוצלחת.

הסברנו לה את חוקי העולם הרוחני: שהיא נשמה, יצור רוחני מופלא, שנוצר ע"י בורא עולם. שהנשמה ירדה לעולם כדי ללמוד דברים ייחודיים לה. שהעולם הוא בית ספר לנשמה. יופי הוא איכות פנימית, והצלחה היא להבין מה בורא עולם מלמד אותה. שאי אפשר לראות את הבורא או למשש אותו, אבל אפשר לחוש בו, ואז אפשר לשאול אותו שאלות ולקבל תשובות.

ח. יצרה את הקשר עם הבורא וחוותה חמימות נעימה.

בדיאלוג עם הבורא ח. הבינה שהיא צריכה לאהוב את עצמה. להפסיק לפחד להרגיש טוב עם עצמה. להפסיק לפחד להיות שמחה. אם יש מישהו שלא אוהב את זה זה לא הבעיה שלה. מותר לה להיות הכי מאושרת ויפה ומוצלחת. אם כתוצאה מכך יבואו אנשים שהיא לא רוצה מותר לה להגיד לא.

לאחר השיחה ח. הנערה הרגישה יותר שמחה.

חוזרים לסמרטוט שמתחילת הטיפול. מודים לו שהוא שמר עליה כל הזמן שהיא לא תשתנה, כי הוא חשב שהוא מונע ממנה כאב. ומסבירים לו את מה ש-ח. הנערה הבינה. שאפשר להשתנות. שזה יביא שמחה ויופי והצלחה אמיתית, ושואלים אותו מה הטוב הטמון בו, איך הוא יכול להמשיך לעזור לה בצורה אחרת ?

הסמרטוט ענה שהוא יכול להראות לה שהיא יכולה אחרת אם היא תסכים לזה. במקום להאחז בפחד להאחז בטוב ובשמחה. באמת. בלי לפחד. ולהלחם על זה. להפסיק להכנע לקושי ולסבל.

ואז שואלים אותו איזה צורה חדשה הוא יקבל שתתאים לתפקיד החדש שלו ?

הסמרטוט הפך לחבל לבן מלכותי. מחובר בעמוד השידרה ומגיע עד למעלה לבורא עולם.

ומה התפקיד החדש שלו ? הוא מזכיר ל-ח. ללכת זקופה בפנימיות. אם מישהו אומר לה משהו מעליב או כואב היא תזכור מה האמת ולא תיפול. שיגידו מה שהם רוצים.

אשמח לקבל תגובות, שאלות, הרהורים, תובנות...

ורד