מעשה שהיה כך היה......

בשבוע שעבר, נקראתי לארוז את חפציו  של  שוהה מבוגר בבית אבות ביד אליהו, לקראת מעבר לבית אבות אחר בכפר סבא.

ארזתי הכל  כולל מגבות , פיגמות,  חליפות שהיו לו, בגדי יום יום, תמונות שתלו על הקירות, כלי רחצה, כלי מטבח....

הלקוח התגורר בדירת חדר לבד ועבר להיות שותף בחדר עם שוהה נוסף בבית האבות  שאליו עבר,

כלומר מארון גדול לעצמו לחצי ארון ממקלחת רק שלו, לשותפות במקלחת  בקיצור היה צורך להצטמצם.

ולמה אני מספרת לכם כל זאת ?

כשהגענו לבית אבות החדש ולאחר שהעלינו את כל 12 הארגזים לקומה 3, התברר כי לבית אבות החדש, יש חוקים ונהלים שונים

מהבית אבות הקודם. למשל...הם לא מקבלים מגבות (מספקים בעצמם),חליפות ( אין צורך),כריות (יש להם), כלי מטבח ( לא אוכלים בחדרים) ועוד... מזל שידענו מראש שאין צורך להעביר רהיטים כי אין להם מקום במקום החדש.

גם כשהתחלתי לפרק את הבגדים בארון, עצרו אותי ואמרו שקודם כל הבגדים הולכים לסימון על מנת שידעו לאחר הכביסה למי להחזיר אותם.

כך שנותרתי כמעט ללא עבודה.

מסקנות :  לברר טוב טוב עם בית האבות החדש מהם הנהלים שלהם לגבי ביגוד, מה להביא, מה אין צורך להביא .

הדבר חוסך זמן הן באריזה( יכולתי מראש לארוז את הבגדים  בשקיות ניילון שהולכות לסימון) והן בפריקה.

ככה יודעים  בדיוק מה להביא ( השלמות אפשר תמיד לעשות אח"כ).

גם ככה אני בטוחה שקשה למשפחת השוהה ל"זרוק " חפצים . אז ל"זרוק "פעמיים, קשה שבעתיים !!!

זהו, היה קצת עצוב לראות אדם בן 90 מועבר ממקום  של עצמאיים למקום של סיעודיים יותר.

היה קצת עצוב לראות שכל חפציו מסתכמים עכשיו בכמה חולצות,מכנסיים וקצת ספרים.

לפחות ראיתי שהבית אבות שהועבר אליו ( המבריא בכפר סבא) עושה רושם ראשוני של בית אבות טוב, נקי וצוות איכפתי.

שנתראה רק בשמחות.

רותי-סדרי לי

סידור ארונות כמו בחלומות,

אריזה ופריקת דירה במהירות.