אחד המונחים שכל סטודנט בלימודי תקשורת ייתקל בו פעמים רבות במהלך התואר, הוא מסגור מחדש (Reframe). מסגור מחדש, הוא מה שעיתונאים עושים מידי יום למציאות המסוקרת. הם בוחרים אירוע, מבין אינספור אירועים שהתרחשו ביום נתון, ונותנים לאותו אירוע, את פרשנותם הסובייקטיבית.
בסופו של דבר, החדשות הן תוצרים של עיתונאים, שיוצרים עבורנו תמונת מציאות סובייקטיבית ולפיכך, התוצאה הצפויה היא שלמשל בעת אירוע בטחוני, עיתונאי ישראלי יסקר את האירוע באופן שונה מעיתונאי פלשתינאי.
מה בין זה לבין אימון, תשאלו?
אותו דבר בדיוק. גם אנחנו, בדומה לעיתונאי, מידי יום, מתבוננים ומפרשים את המציאות או אירועים באופן שונה זה מזה. השוני מקורו בחברה ובתרבות בה גדלנו, בעולמנו הערכי, השכלה וחינוך, מצב סוציואקונומי ועוד. במציאות הסובייקטיבית שלנו, כל אדם מפרש אירוע מנקודת מבטו. לפיכך,
שני אנשים שחוו אירוע יחדיו, יפרשו את אותה סיטואציה באופן שונה ועלולים בשל פרשנותם השונה, להיקלע לעימות וסכסוך. חשוב להבין, על מנת לגשר ולהבין סיטואציה באופן רחב יותר, נדרש לבצע מסגור מחדש של הארוע. דוגמא מוחשית שתקל על הבנת המסר: אתי היא בעלת עסק בתחום העיצוב.
היא קיבלה הזדמנות פז להופיע בפני אדריכלים ומעצבים באחת מהתערוכות הנחשבות בארץ בתחום זה. מיד עם קבלת הבשורה החלו חששות להציף את אותה מעצבת. הקול הדומיננטי זעק "את לא מספיק טובה!", "את צעירה בתחום העיצוב". מה יש לך לתרום לאותם "שועלי קרבות" ותיקים? התגובה המידית
של אתי הייתה לוותר. הפרשנות של אתי הייתה "גדול עליי".
האתגר, במקרה הנוכחי, היה להבליט את ייחודה ואת יכולותיה של אתי לתרום וליצור מפגש מהנה ואף מעשיר לקבוצה. רק כשאתי הצליחה, באמצעות תהליך אימון, לראות את אותו אירוע במסגור שונה מהרגיל, כלומר מפגש שהוא פורה ומפרה ולא כמבחן מאיים, היא השתחררה והעניקה לעצמה את הזכות
להיות מרצה במפגש חשוב מעין זה.
המסגור מחדש במקרה זה, הוא אימוץ נקודת מבט חדשה. במסגור החדש, הדגש הוא על יכולות וחוזקות של אתי, דגש ששירת אותה לטובה יותר מאשר ההתמקדות בחולשות ובחסרונות, שהם באופן ברור, ריפו את ידיה וגרמו לה לוותר על חשיפה בפני קהל כה חשוב.
כשאני מאפשרת לעצמי, להתבונן על אותה סיטואציה מנקודת מבט נוספת, משרתת, מעצימה, אני מאפשרת לעצמי להיות בצד המנצח ולהפגין את כישרונותיי ברבים. התוצאות לבטח תהיינה חיוביות.
יעל זיו
עו"ד ומגשרת דיני משפחה