"יש אנשים שרואים דברים כמו שהם, ושואלים מדוע? אני רואה דברים שמעולם לא היו, ושואל: מדוע לא?"

 ג'ורג' ברנרד שאו

לפני כשנה סיפר לי חברי מאחד הקיבוצים השיתופיים באזור הצפון, שהוא נמצא על פרשת דרכים אישית ומקצועית. בעודו מחפש פתרונות לבעיותיו, יעצו לו חבריו העירוניים לפנות למאמן אישי (קואצ'ר). הוא לא הסתפק בזה, בדק באינטרנט, התייעץ עם עוד מספר חברים והגיע להחלטה שהוא רוצה לעבור אימון אישי ולמצוא את דרכו ואת ייעודו. האימון עולה כסף, וחברי פנה למוסדות הקיבוץ, הציג את בקשתו וביקש השתתפות הקיבוץ בתהליך שהוא עומד לעבור. התשובה שהוא קיבל הפתיעה אפילו אותי, ואני הרי גם חבר קיבוץ שיתופי גדול ומבוסס. נאמר לו בזו הלשון: "אם תמצא מאמן שיש לו גם תעודה של פסיכולוג או עובד סוציאלי, לא תהיה שום בעיה לממן לך את האימון  במסווה של טיפול רגיל שהתקנון שלנו מאפשר. הוא לא נשאל על מהות הבקשה שלו, מה זה יעשה לו ובמה זה שונה מטיפול אחר. הוברר לו שיש טיפולים מוכרים על ידי המוסדות ויש אחרים שאינם מוכרים.

בהיותי מאמן אישי וחבר קיבוץ, אני מודע לכך שלקואצ'ינג בתנועה הקיבוצית אין עדיין מעמד כמו ליתר מקצועות הטיפול. המוסדות הכלכליים של הקיבוץ, מערך כח אדם וכן בריאות הנפש לא מפנים חברים לאימון ולא מעודדים, למרות שמדובר במערכת זולה יותר ומניבה תוצאות מהירות יותר. מה הסיבה לכך? האם אנחנו, חברי קיבוץ, לא רוצים להצליח יותר או להיות מאושרים יותר? הסיבה שרוב הקיבוצים לא לוקחים מאמנים אישיים, נובעת מחוסר הבנה בסיסית במקצוע החדש הזה. רוב המידע שיש לציבור מגיע באמצעות תקשורת המונית ולא מקריאה מעמיקה ולימוד של הנושא. תוכניות ריאליטי בטלוויזיה מציגות לנו תמונה מעוותת של השגת הישגים משמעותיים ומהירים כתוצאה מלחץ והכוונה של המאמן. העיתונים מלאי מדורי פרסום של מרפאים, קוסמים ועושי נפלאות מכל הסוגים. חלקם קוראים לעצמם "מאמנים" כי זה טרנד אופנתי. מאמן זה שם מוכר, גם אם בפועל אתה עושה משהו אחר. מכאן הבלבול והמבוכה, וכתוצאה מכל אלה חוסר האמון באימון.

  על מנת לעשות סדר בבלבול הזה, החלטתי ללקט כמה מעקרונות האימון, כפי שנוסחו ונבנו על ידי מייסדי המקצוע. השיטה המנצחת של האימון בסיסה בתחומי מדע רבים: פסיכולוגיה חיובית, פילוסופיה, ספורט, ניהול, שיווק ועוד. האימון חובק את ארבעת תחומי החיים שלנו – זוגיות/משפחה, עבודה/קריירה, קהילה/חברה, תחביבים/פנאי. לפי תפיסתנו האדם הוא שלם, יצירתי, בעל משאבים ותושייה ומומחה לחייו. אימון אישי הוא לא טיפול ולא יעוץ. זהו תהליך שלם שבו האדם מגלה בעזרת המאמן את נקודות החוזק שלו, את חולשותיו, את חסמי ההצלחה ואת סל המשאבים האישיים שלו. הוא לומד את עצמו ואת היכולות שגלומות בו. הוא לומד להאמין, לקבל החלטות, ובעזרתן לבנות את עתידו. לאחר מכן, המחשבות והכמיהות מתורגמים למכלול פעולות יומיומיות שמובילות אותו אל המטרה. לכל אחד מאיתנו יש מטרה בחיים. מטרה יכולה להיות "גדולה" או "קטנה", אישית או כלכלית, גלויה או חבויה עמוק בנבכי הנשמה. אבל לכל אחד יש מטרה. אנחנו מוותרים בקלות מדי על החלומות, הכמיהות והעתיד שלנו, תוך שכנוע פנימי שהם לא ברי ביצוע. הקואצ'ינג קובע שהכל אפשרי. לכל אדם יש פוטנציאל לא מנוצל, יכולות שעוד לא נתגלו. לכל אדם יש חזון. האימון עוסק במתן תשובות ופתרונות לשלוש שאלות בסיס:

·         היכן אני נמצא היום?

·         לאן אני רוצה להגיע?

·         מה אני מוכן לעשות בשביל זה?

את השאלות יכול כל אחד לשאול את עצמו. אבל מה עם התשובות? איך משיגים את המטרות והיעדים? איך מגשימים חזון? מבחינתי התשובה ברורה – מתחילים להתאמן!

            ולסיום. לכסף יש השפעה לא קטנה במערכת קבלת ההחלטות, וטוב שכך. האימון הוא זול יותר מרוב סוגי טיפול אחרים, מכוון שמדובר בתקופה תחומה וידועה מראש. אימון רגיל נמשך כ-12 פגישות שבועיות. הלקוח ורק הוא מחליט האם לקצר או להאריך את תקופת האימון. מצב זה מגדיר את האימון כתהליך שנשלט על ידי המתאמן ולא על ידי המאמן.

אלי שרפשטיין

מאמן אישי לחיים ולהגשמה עצמית.

קיבוץ מעגן מיכאל