אתמול במירוץ למיליון ניצבו המתחרים בפני משימה נוראית, לאכול כל אחד 5 חתיכות קרמשניט במשקל כולל של קילו וחצי. קרמשניט זה טעים, וכיף לאכול 100 גר' אולי 200 גר' אבל קילו וחצי? סיוט נוראי לכל הדעות.

במירוץ למיליון מוכרחים לבצע את המשימה, אחרת אסור לעבור הלאה, ואכן כל המתחרים אכלו את הקרמשניט, קילו וחצי לאיש.

בחיים שלנו, כמה פעמים אנחנו מתיישבים לפני הקרמשניט, לא אוכלים אותו ונשארים תקועים?

כמה שבועות ישבה על שולחני גבעת ניירות. לטפל בה היה בשבילי גרוע לפחות כמו לאכול קילו וחצי קרמשניט. סבלתי ממנה וסבלתי עד שהיום התנפלתי עליה כמו על הקרמשניט וחיסלתי אותה. הרגשתי מחנק בגרון אבל השולחן נקי.

כל יום מוטל עלי להתקשר לבצע לפחות 30 טלפונים שאני לא רוצה לעשות. בשבילי זה כמו קרםשניט. מהיום אעשה אותם, כי צריך לבצע את המשימה עד תומה ואז ללכת הלאה. אוכל את הקילו וחצי קרמשניט ואמשיך.

כל פעם שאתקךל במשהו שאני מתחמק מלעשות, איזכר בקרמשניט.

מזמין אתכם לאמץ את התובנה ולשתף אותי

בהצלחה

קובי דורון