כבלים
ביום שישי האחרון נסעתי לים, חוף פולג.
השתכשכתי קצת במים, ישבתי בכסא נוח, שתיתי בירה וקראתי את מוסף השבת של ידיעות אחרונות.
בארבע וחצי חזרתי למכונית, התיישבתי, סובבתי את המפתח בסוויץ' ו -- נאדה. הרכב לא הניע. ניסיתי שוב - נאדה.
השארתי אורות דולקים ולכן המצבר התרוקן.
חיטטתי בבאגז', ולא היו שם כבלים להתנעה. חמור חמורותיים שכמוני, השארתי אותם בבית.
הגיעו אנשים לחניון, ניגשתי ושאלתי אם יש להם כבלים, ענו - מצטערים אבל אין.
הגיעו אנשים אחרים, שאלתי וגם להם לא היו.
חרא של מצב להיות בו. חם, אין מזגן, אם אזמין גרר אמתין 3 שעות. באסא!!!
הגיעו עוד אנשים, הפעם לג'יפ, תקוותי עלו, לג'יפאי שטח מסוקסים חייב להיות כבלים, אבל להם במקרה לא היו .
הפלאפון ברכב שלי פעל עדיין, אבל את המכשיר הנייד השארתי בבית.
המשכתי לבקש מאנשים.
תשעה ענו שאין להם כבלים.
אינני יודע מהיכן שאבתי את האנרגיה לבקש שוב פעם, אבל לאיש העשירי היו כבלים.
הניע אותי!
לא שאלתי לשמו של איש חסדי, אבל ברכתי אותו ואת בני ביתו בעוז ובעוצמה עד כדי כך שאני בטוח שבבוא יומו יגיע אל הרקיע השביעי. לנשמתו שם מחכים כל הצדיקים.
והנה התובנות.
קודם כל חייבים כבלים במכונית ולזה כבר דאגתי.
דבר שני, לעזור למי שמצוי בצרה. לאיש חסדי זה היה בסך הכל עיכוב של כמה דקות אבל לי זה היה עולם ומלואו.
והכי חשוב ---
אני סוכן ביטוח, למי ששכח או שלא ידע.
במצב הדפוק שנמצאתי בו, היו לי שפע של פתרונות לבעיית הכבלים החסרים, - להזמין גרר, לקחת מונית הביתה ולהביא את הכבלים, להתקשר לחבר או לבקש עזרה מאנשים.
אבל אם לא היו אלה הכבלים אלא פוליסת ביטוח, והיה קורה משהו, כלום לא היה עוזר לי.
אם אין פוליסה, אבוד, מאוחר מדי!
שלכם בהוקרה
קובי דורון
אוהב אנשים, קשוב לצרכים ולרצונות, מחוייב לשביעות רצון של הלקוח. עושה תמיד כמיטב יכולתי. נותן שירות מקצועי, מסור ונאמן בכל ענפי הביטוח: חיים, פנסיה, בריאות, סיעוד, דירות, רכבים ועסקים. סוכן מורשה מטעם