מכתב שכתבתי לבתי פלג אשר השתתפה במשלחת של קצינים לפולין ("עדים במדים"), העברתי את המכתב למפקד הטיול וברגע המתאים הוא מסר לה וליתר הקצינים את המכתבים אשר קיבל מראש מבני המשפחות.

פלג בתי האהובה

רק אתמול ביקרנו יחד בירושלים במקום אשר נקרא בתנ"ך גיא בן הינום, אשר בו לפני אלפי שנים הוקרבו קרבנות אדם.

היום את מבקרת שוב בגיהינום, הפעם בפולין, במקום בו לפני 70 שנה נטבחו בני עמנו ובני משפחתנו הקרובה.

הגיהינום הנורא של השואה הופיע משום מקום, הכה את מכתו האנושה בעמנו ואחר כך נעלם.

הגיהינום אורב בכל פינה, איננו יכולים לדעת מתי יבוא שוב.

אנו יכולים לעומת זאת לצקת תוכן ואיכות לחיינו. אנו יכולים להיות אנשים טובים, נדיבים וחזקים ולעשות כל שבידינו לחיות חיי איכות, שלווה ורווחה.

אני מחבק אותך, בתי האהובה ושולח לך מכאן את ברכתי לחיים מלאי הגשמה, בריאות ואושר.

אוהב אותך מאד

אבא