80. 353. פרידה כואבת
(507)

הדלת נטרקת בפניך
ואתה ממשיך לדפוק
ואתה ממשיך להגיר דמעות על המפתן
ושמה נלחש בשפתותיך היבשות.
אתה זועק עד כי לא נשמעת זעקתך
אלא כשתיקה אילמת.
רגליך אינן נושאות את כובד גופך
ולפתע אתה מבחין
במראה המנופצת בחדרך.
אתה מתכופף נרכן
להרים השברים ולאחותם מחדש.
כל רצונך לראות שוב את דמותך כמו שהייתה
וזו שניבטת מבעד לשברים
אינה אלא חרוכה ופצועה
ואתה חופן ראשך בידיך
ובורח.

מתוך ספר שיריי "מלב אל לב" - שירים לאהוב/ה