מה הסיבה שאנשים רוצים אימון ?

זה אומר משהו על המקום בו הוא נמצא כרגע. זה מקום שלא טוב עבור האדם אך זו עדיין המציאות בה הוא נמצא. האדם אומר " זה לא זה" כי בדמיון שלו הוא רואה משהו אחר.

לא בסדר/בסדר זה משהו השוואתי.

אנו חיים בעולם השוואתי, שזה אומר שהדברים תלויים אחד בשני ושום דבר לא קיים בזכות עצמו.

באופן מובן מאליו אני אמור לדעת מה זה "הזה". "הזה" בראש שלי ואני יכול לדמיין אותו או לתאר אותו. הדבר היחיד שאני יכול לומר על "הזה" שאני לא שם. חזון נוצר רק ממקום שאני אומר על המציאות שלי שזה לא זה.

חזון (לא קיים) -- פער (אני נמצא בין שניהם) --   מציאות (זה לא זה

לא מכיר בזה)

                אדם בא לאימון כדי לצמצם את הפער.

זה לא משנה מה היא המציאות, ניתן להכניס לתוכה מה שאנו רוצים אך אותו תחום שאני מדבר עליו לומר "זה לא זה". מהמקום הזה האדם בא לאימון כי הוא לא יודע לעשות זאת לבד.

זה פשוט עד כאב.

אנשים באים לאימון כי הם תקועים באיזו התלבטות ולא משנה באיזה תחום. הם לא מאמינים כבר בשיקול דעתם בו השתמשו בעבר.הם רוצים לבחון את שיקול דעתם עם אדם אחר. האם הדבר שאני רוצה הוא בשבילי ? אנשים באים לאימון גם לדברים שהם בטווח הקצר. מאמן מסתכל מבחוץ. אדם נמצא בפנים וקשה לו לראות את התמונה. המאמן אינו מעורב רגשית. הוא יכול למשוך את המתאמן לראות דברים מבחוץ בפרספקטיבה אחרת. המתאמן יכול להבין אחרת ואז יוצאים לדרך.