כדי להגיע ליעד שלנו, לפעמים צריכים לבחור לחלק אותו לפיסות יותר קטנות. כנראה למח שלנו יותר קל כשהשינוי בא בקטן. מכירים את זה שכאשר אתם נוסעים ליעד מסוים, הדרך נראית יותר ארוכה מאשר הדרך חזרה הביתה, אותה אתם כבר מכירים או אולי את חלקה, למרות שמדובר במרחקים זהים. חשבתי על זה היום בצעידה שלי בים. כשאני יוצאת מהמקום על המסלול, שהוא בערך שליש דרך עד הסוף של צד אחד ואח"כ חוזרת עד לצד השני וחזרה לנקודת המוצא, הרבה יותר קל לי, כאילו אני מחלקת את הדרך לחלקים על פי הקושי שלהם. אסביר את עצמי: החלק הארוך הראשון עד הסוף קשה. כשהוא נגמר מתחיל החלק שאני חוזרת ואז כף כי אני בדרך חזרה, אבל עדיין לא כי אני חולפת על נקודת המוצא וממשיכה, ואז בסוף השני, נשאר לי ממש חלק קטן לחזור ממנו לנקודת המוצא שהוא הכי קל. שבוע שעבר החנתי את מכוניתי ליד התחלת מסלול הצעידה ולמעשה היו לי שני מסלולים הלוך ושוב לא קלים. ממש חשתי בהבדל. בחוף דדו גם החלק לכיוון בתי המלון הרבה יותר משעמם. בחלק השני איפה שכל המסעדות יש הרבה יותר עניין ואנשים. כנראה זה עובד על המח והחלק הזה עובר יותר מהר. אז הטיפ שלי אליכם: כל פעולה שאתם עושים חלקו אותה למס' פעולות ע"פ דרגת הקושי או המאמץ, ותראו איך בסוף אתם מסיימים. זה יראה לכם הרבה יותר קל. המציאות מוכיחה זאת. בהצלחה טליה