כשאני חושבת על בחירת מקצוע או יותר נכון מציאת הזהות התעסוקתית אני נזכרת בסיפור של עליסה בארץ הפלאות המגיעה לפרשת דרכים ביער, ופוגשת שם את השפן.

עליסה: "באיזו דרך עלי ללכת?"

השפן: "לאן ברצונך להגיע?"

עליסה: "לא משנה לי"

השפן: "אם לא משנה לך לאן תגיעי, לא חשוב באיזו דרך תבחרי"

זה מה שקורה לרבים מאתנו בתחילת דרכנו המקצועית. בפעם הראשונה זה קורה לפני שבחרנו מה ללמוד, אנחנו יודעים איזה מקצועות אהבנו בתיכון, יש את הקול של ההורים ו/או הסביבה (חברים, מכרים, עיתון, תקשורת)  מה כדאי להיות, מה נחשב, באיזה מקצוע אפשר להרוויח הרבה כסף, במה לא כדאי לגעת כי אי אפשר להתפרנס, יש אולי קצת תחושת בטן שאנחנו לא כל כך יודעים להקשיב לה בקיצור מערבולת אחת שלמה!

ואז מאחר ואנחנו לא כל כך יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, אזי בוחרים במשהו שאולי מתאים ואולי לא. מחקרים מראים שהיום יש לבחירה בלימודים קשר רופף אם בכלל לבחירה המקצועית העתידית.

ואז המערבולת חוזרת שוב לאחר סיימנו ללמוד ואולי קצת התנסינו בעבודה, באיזו דרך לבחור?

רק עבודה פנימית,מיקוד וקבלת בהירות מדייקת לנו את הדרך :

- קבלת בהירות לאן היינו רוצים להגיע אם הכל היה אפשרי עבורנו, 

- קבלת בהירות מה מניע אותנו,

- קבלת בהירות מהם האמונות ודפוסי החשיבה המגבילים את האפשרויות שלנו

- קבלת בהירות מהן מגוון האפשרויות וההזדמנויות העומדות בפנינו

- קבלת בהירות מה מעורר אצלנו סיפוק והנאה

- סדר וארגון במחשבות

ברור כי גיבוש הדרך המקצועית הוא תהליך התפתחותי שקצבו אישי ואינו אחיד, אך עצירה והתבוננות מכוונת, מדייקת, שמה פוקוס על דברים שלא נראים ללא הזכוכית המגדלת, מכניסה סדר וארגון במחשבות, באפשרויות ובהזדמנויות, ומאפשרת לעשות בחירה בדרך המקצועית בצורה מודעת ומדויקת יותר.

תוכנית יצירת בהירות תעסוקתית לצעירים

מוציאה את הבלבול: מה ללכת ללמוד? במה לעסוק שגם אוכל להרוויח כסף, גם שיהיה מעניין אותי, גם שאיהנה מהעבודה, גם שאוכל להצליח, גם וגם......

ומכניסה מיקוד ובהירות: אני יודע מי אני רוצה להיות בעתיד, ולפי זה מחליט היום במה אני עוסק, מהי אותה דרך שבה אהיה הכי טוב ומצליח.

תוכנית מרוכזת של 4-6 מפגשים בני שעה וחצי כל מפגש.

התוכנית חובה לכל צעיר בין 23-35 שאינו סגור על מה שהיה רוצה לעשות שיהיה גדול!

אז איך אתם בחרתם בדרכם המקצועית?