איזה חותם אני משאיר/ה בעולם?
איזה זיכרון יהיה ממני?
אם יצא לכם להרהר בשאלה הזו, והתשובה לא לגמרי ברורה לכם,
ייתכן והחלטתם לעשות שינוי כלשהו , ועכשיו כבר יש לכם תשובה וזה נהדר!
אבל אם עדיין לא, אני רוצה לספר לכם סיפור על מהי המשמעות בעולם להבנתי .
הסיפור מתחיל בזיכרון מתקופת ילדותי.
למדתי כשנה בחוג לג'ודו יחד עם כל בני קבוצתי. ציפיתי ללמוד תרגילים שיעזרו לי בהגנה ובתקיפה בעת הצורך.
לא הבנתי מדוע כל השיעורים הראשונים הוקדשו לאימון לנפילה נכונה על המיזרן.
במשך ימים תירגלנו כיצד ליפול מבלי להפגע.
יעקב המאמן תירגל אותנו שוב ושוב.
ספורטאית גדולה לא יצאתי וגם את אימוני הג'ודו עזבתי בשלב מסוים.
לאחר שנים יצאתי לטיול הגדול. בהודו עליתי על מונית (מורשית ולפי ההנחיות) אלא שהנהג התחיל להטריד אותי ומרגע לרגע המצב הפך למסוכן יותר ויותר.
רגע לפני שהגענו לקצה השכונה, קפצתי מהמונית בעודה נוסעת.
הגוף שלי זכר.
הוא זכר כיצד לנחות על הקרקע בלי להפגע מהנפילה.
בדיוק כפי שיעקב המאמן הנחיל לי באימוני הג'ודו.
לאחר מספר גלגולים על הקרקע, קמתי ללא פגע מלבד מכות יבשות.
יעקב המאמן, אינו יודע כמה משמעותיים היו האימונים שלו וכי הציל את חיי.
חשוב שתדעו,
רוב הסיכויים שאף פעם לא נדע כיצד השפענו, או שינינו חיים של אחרים.
אשתף בעוד דוגמא הפעם כיצד הסתבר לי שאני השפעתי במשהו על חיים של מישהו אחר, אף שהייתי צעירה מאד.
בתקופת לימודי עוד נסעתי באוטובוסים.
בתחנת האוטובוס בצומת אשדוד (זו מפעם) מסתכל עלי חייל וקורא בשמי.
הוא היה חניך שלי בפנימייה בירושלים במהלך שנת השירות שלי.
בזכותך הוא אמר- התגייסתי לצבא. במקום להשאר ליד המשפחה המורכבת, בחר להתגייס.
צדקת בכל מה שאמרת לי, הוא מסביר. עשיתי צעד חשוב בעבור עצמי.
כך אמר, ואני הבנתי לראשונה את האפשרות שיש בכל אחד לגעת באחר, לעשות טוב. בדוגמא אישית, במילה, בהמלצה.
אנחנו מהווים דוגמא לילדינו, אבל גם לחבריהם.
אין זה משנה אם נהיה במקצועות הבריאות, החינוך, המדע, האדמיניסטרציה, התפעול או הנקיון.
תמיד יש לנו את ההזדמנות להיות בעלי ערך עבור אחרים.
רוב הזמן, פשוט לא נדע על כך.

הכנס טקסט כאן