לא סליחות, לא חשבון נפש. את אלו אני משתדלת להעניק בזמן אמת. כבר מזמן שאיני מתביישת להתנצל ואת הנטירה הותרתי הרחק מאחור. בשבילי יום כיפור הוא ים של געגוע. אולי זה השקט שמסביב, או אולי זה הסתיו. עם רשרוש של עלים בשלכת וריח של אדמה לאחר הגשם שעוטף אותי בעצבות שצובטת לי בלב ואולי זו הרוח הנושבת הנושאת עימה זיכרונות על הבית שבו גדלתי נוסטלגיה וגעגועים. להוריי שכבר שנים אינם איתנו. לאח שלא זכה לראות את ילדיו הופכים לאנשים, לחברים טובים שהלכו לעולמם בטרם זמנם והותירו אחריהם חלל אפוף בזיכרונות אך אינו ריק.