ביום 5.8.13 ניתן פס"ד בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א (תמ"ש 49165-10-10) שפטר אב לשלושה ילדים מתשלום מזונות ילדיו המצויים במשמורת משותפת.

פסה"ד מדגיש כי לחלוקת זמני השהיה של הילדים בין הוריהם משפיעה על אופן נשיאת המזונות שיעורם וגובהם בין ההורים כאשר יש הבדל בין אב שילדיו נמצאים עימו בהתאם להסדרי ראיה שנקבעו (נע בין 28-40% מהחודש) לבין הוצאות ישירות של אב בגין ילדיו הנמצאים עימו מחצית מהזמן ואף יותר..

פסה"ד הרעיש את הקהילה המשפטית, סימן הישג בארגוני הגברים והעלה דאגה בקרב הנשים. כן העלה סימני שאלה לגבי עתיד דיני המזונות בישראל, על פניו, אולם מקריאה מעמיקה של פסה"ד עולה תמונה שונה, פחות מדאיגה ואף מאוזנת.

פסה"ד מתאר את העובדות הבאות: לאם ולאב נולדו מנישואיהם 3 ילדים: ילדה בת 13 שנים ותאומים בני 11 שנים כיום.

בחודש 12/07 חתמו ההורים על הסכם ממון, משמורת ומזונות לאור נסיעתה של האם לעבוד בחו"ל בו נקבע כי הילדים יהיו במשמורת משותפת באופן שבעת שהות האם בחו"ל יהיו במשמורת האב ובעת שהות האם בארץ יהיו במשמורתה.

לעניין המזונות נקבע כי האב לא ישלם מזונות עבור הילדים, יקבל את קצבת הילדים המשולמת מאת המוסד לביטוח לאומי, ישא בהוצאות אחזקת הבית, בהחזרי המשכנתא בסך 450 ₪ לחודש, בהוצאות החינוך ואילו האם תישא בהחזרי המשכנתא בסך המשלימה בסך 3,800 ₪, הוצאות מטפלת בסך 3,000 ש"ח לחודש למשך 8 חודשים.

כן הוסכם כי ישאו בחלקים שווים באגרות ביה"ס ובהוצאות רפואיות חריגות של הילדים.

הסכמות אלה אושרו וקיבלו תוקף של פס"ד.

עם חזרתה של האם ארצה, הגישה היא תביעת מזונות על אף הסכמת ההורים כי הילדים יהיו במשמורת משותפת.

האם טענה כי הילדים מצויים עימה והיא המטפלת העיקרית בהם ויש לחייב את האב במזונות הילדים בסך 13,096 ₪ לחודש ואילו האב טען כי הילדים מחלקים את זמנם באופן שווה בין ההורים וכי הוא נושא ישירות בצרכיהם מכאן שיש לחייב את ההורים לכלכל ישירות את הילדים בעתם שהותם במחיצתם וכן לחייבם בחלקים שווים בכל הוצאותיהם החריגות לרבות חינוך ורפואה, ביהמ"ש קיבל את טענת האב.

לאחר דיון הוכחות שהתקיים, קבע ביהמ"ש את הממצאים הבאים: החובה לשאת בצרכים הכרחיים של קטינים חלה במלואה על האב ע"פ דינו האישי (יהודי) ומבלי להביא בחשבון את שאלת המשמורת, עם זאת יש להביא בחשבון כי האב נושא בחלק מצרכי הילדים בעת ששוהים אצלו באופן ישיר (עלות המזון, רכישת ביגוד, תשלום לביה"ס וכיוצ"ב).

החיוב לשלם דמי מזונות לאם, קם רק כאשר אדם מוציא כספים או משאבים לשם כיסוי מזונות הילדים.

במקרה זה נקבע כי הכנסות האב הינם בסך 13,282 ₪ לחודש ואילו הכנסות האם הינן בסך 18,333 ₪ (כולל קצבת ילדים), אולם לאחר הוצאות כל אחד מהצדדים הועמדו הכנסותיו הפנויות של האב ע"ס 2,782 ₪ ושל האם בסך 11,333 ₪ כך שיחס נשיאת המזונות מדין צדקה יש לחייב את האם ב-80% ואת האב ב20%.

ביהמ"ש ערך חישובים מפורטים לפיהם על האב להעביר סך של 310 ₪ לידי האם, אולם לנוכח הסכום הזעום והעובדה שהילדים עם האב למעלה ממחצית מהזמן נקבע כי כל אחד מההורים ישא באופן ישיר בצורכי הילדים בזמן שהם שוהים עימו ואילו הוצאות חינוך ורפואה יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים וכי קצבת הילדים תשולם לאם.

לסיום: כבר ביום 14.2.10 ניתן פס"ד ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז מרכז (תמ"ש 28102/05) בו הורים לשלוש בנות: חיילת, קטינה בת 17 ו-11 שנקבע לגביהן משמורת משותפת, ההורים ישאו בצרכיהם בזמן שהות הילדות עימם וההורים יחלקו ביניהם את הוצאות החינוך והרפואה.

יש לזכור כי לכל תא משפחתי נסיבות שונות והן ילקחו בחשבון לעת פסיקת המזונות לכן לא ניתן להשליך אוטומטית ממקרה זה בעל נסיבות מאוד מיוחדות לכל מקרה אחר ולא ניתן לעשות שימוש בפס"ד זה באופן גורף על כל תביעת מזונות המונחת כיום בביהמ"ש.

הכותבת הינה עו"ד ומגשרת בדיני משפחה