סיפור אשר כמו לקוח מסרט מתח, הגיע אל סופו והוכרע בפסק דין ארוך ומנומק בבית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א.

מדובר בקשישה ערירית, אשר בגיל 78 הלכה לבית עולמה והותירה אחריה רכוש רב המוערך במאות מיליוני שקלים, בין היתר הייתה המנוחה בעלת זכויות בבית הכולל מס' קומות ובו דירות מגורים וחנויות, באחד הרחובות המרכזיים בתל אביב.

לאחר מותה, הגישו ארבעת אחייניה של המנוחה,בקשה למתן צו ירושה. אלא שאז התברר שאדם בשם בועז, הגיש בקשה למתן צו קיום צוואת המנוחה, צוואה אשר נחתמה בפני עו"ד ואשר לדבריו הופכת אותו לבעלים הבלעדי של כל רכושה העצום של המנוחה.

על פי אותו אדם, הוא הכיר את המנוחה בתחילת שנות ה-2000, עת ניקה שלט חוצות- דבר אשר הוא עושה לפרנסתו. לדבריו הקשישה הזמינה אותו כדי שזה ינקה את חזית הבניין שלה, נרקמו בין השניים יחסים קרובים מאוד והיא ראתה בו את הבן אשר מעולם לא היה לה. בין היתר לדבריו, הוא דאג לשלוח לה מוצרי מזון וביגוד ולאחרונה הוא אף סעד אותה.

האחיינים הגישו התנגדות לצו קיום הצוואה וטענו כי לא היו הדברים מעולם. לדבריהם צוואת המנוחה זויפה ,לא הייתה כל היכרות בין בועז למנוחה, ואם אכן נחתמה הצוואה בפני עורך הדין, לא הקשישה היא זו אשר חתמה על הצוואה אם כי מתחזה.

בנוסף טענו האחיינים כי בתקופה האחרונה לחיי המנוחה חלה הדרדרות במצבה הבריאותי והקוגנטיבי, היא הייתה מבולבלת, דחתה כל ניסיונות סיוע ואף צברה חובות כבדים בעקבות כך ששכחה לשלם מיסים. האחיינים טענו כי המנוחה לא יכלה לדאוג לצרכיה וגם אם אכן המנוחה היא זו אשר חתומה על הצוואה, היא הייתה בלתי כשירה לחתום על הצוואה, ודינה להתבטל.

מתי אדם אינו כשיר לעשות צוואה?

עקרון החל בדיני הצוואות הוא שמירתו על חופש הציווי וקיום רצון המצווה, ככל שצוואה משקפת את רצון המוריש יש לכבדה, ואולם במקרה בו אין הצוואה משקפת את רצון המוריש, למשל בשל אי כשירותו, הרי שאין לקיימה. חוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה- בטלה. הגבלת הכושר אליה מכוון חוק הירושה עניינו במצבו הנפשי הקוגנטיבי של המצווה. על המצווה להיות מודע לעובדה שהוא עורך צוואה, מודע להיקף רכושו וליורשיו ומודע לתוצאות עריכת הצוואה על יורשיו.

לצורך בחינת הכשרות להבחין בטיבה של צוואה, עושים בתי המשפט, כדבר שבשגרה, שימוש בחוות דעת רפואיות.

במקרה דנן, הוגשה חוות דעת אשר תיארה ירידה קוגנטיבית אצל המנוחה, וכן מסמכים רפואיים המאשרים כי התנהגותה של המנוחה הייתה התנהגות חשדנית, מבולבלת, המנוחה לא התמצאה בזמן ובמקום ואף הזניחה את הופעתה החיצונית.

מומחית מטעם מז"פ קבעה כי החתימה מזויפת

חשוב לציין כי כנגד בועז הוגשה תלונה למשטרת ישראל, בחקירתו במשטרה הוא סירב לזהות את תמונת המנוחה מבין מספר תמונות אשר הוצגו לו, בטענה שאינו מאמין במסדרי זיהוי. מה גם שהוא לא ענה נכונה לשאלה מה היה צבע עיניה של המנוחה. אל בית המשפט בהליך הפלילי, הוגשה חוות דעת של מומחית להשוואת כתבי יד מטעם המשטרה אשר קבעה כי לדעתה החתימה על גבי הצוואה מזויפת. כנגד בועז הוחלט להגיש כתב אישום אולם הוא זוכה מחמת הספק.

הוצאות משפט בסך של 120,000 ש"ח

בבית המשפט לענייני משפחה מזלו של בועז לא שפר עליו כבפלילי. בית המשפט קבע כי בעדותו של בועז נמצאו סתירות רבות ובעניינים רבים הוא מסר גירסאות והיפוכן. מכלל הנסיבות אשר הוצגו בפניו, קבע בית המשפט כי לא רק שהמנוחה הייתה בלתי כשירה לערוך צוואה אלא אף לא ערכה צוואה והצוואה זויפה. בית המשפט השית הוצאות כבדות במיוחד על בועז- בסך כולל של 120,000 ₪.

הפקידו את הצוואה אצל רשם הרשם לענייני ירושה:

בסופו של יום, והיות ו"יותר מידי" מקרים בהם זויפו צוואות מגיעים לפתחו של המשפט מומלץ לערוך צוואה בפני עו"ד ולהפקידה בפני הרשם לענייני ירושה, מעשה זה הינו הערובה הגבוהה ביותר כי צוואה לא תזויף וכי קשישים לא ינוצלו בערוב יומם, או אף לאחר מותם.

הכותבת הינה עו"ד המתמחה בדיני משפחה