תקשורת לא אלימה                                     

                                                           תקשורת מקרבת

מהי תקשורת לא אלימה/ תקשורת מקרבת?

תקשורת לא אלימה הינה שיטה/ תכנית המקנה כלים מעשיים ייחודיים להבעה עצמית, הקשבה לעצמי ולזולת ופתרון קונפליקטים על בסיס של אמפתיה והבנה הדדית.

שם השיטה נולד בהשראת ה"אי אלימות" של מהטמה גנדי. כמו כן ניזונה השיטה ממקורות פסיכולוגיים ורוחניים מהמזרח ומהמערב כגון – מרטין בובר, מאסלו, קרישנמורטי ועוד.

את השיטה פיתח דר' מרשאל רוזנברג, פסיכולוג קליני, אמריקאי, שמסתובב ברחבי העולם ומשכין שלום בעזרתה. היא מיושמת בהצלחה בארץ ובעולם בארגונים עסקיים וחברתיים, בבתי-כלא, מוסדות חינוך ושיקום ממשלתיים ופרטיים וכן ביחסים בין-אישיים בכל המישורים – אישי, זוגי ומשפחתי. התהליך מוכר ומומלץ על-ידי משרד החינוך, ומצוי כבר בעשרות גני-ילדים ובתי-ספר (כ"שפת הג'ירף").

שפת הג'ירף מדוע?

ד"ר מרשאל רוזנברג חילק את השפה לצד היפה והחיובי שבה – ולשם כך לקח כמטפורה את הג'ירף – החיה בעלת הלב הגדול ביותר, החיה הגבוהה ביותר שראייתה למרחוק ולמרחב.שפה זו היא שפת הלב. לעומתה בחר ד"ר רוזנברג בתן כמטפורה לצד הפחות יפה וחיובי שבשפה  - התן פועל כמעט רק בלילות ומכוון למטרה שלו תוך שאינו מסתכל לצדדים. שפה זו תיקרא – שפת הראש הכוללת – תבניות חשיבה מוכרות, סטריאוטיפים, שיפוטים, פרשנויות ועוד.

מטרת השיטה –

להבין ולהיות מובנים, לבטא עצמנו מבלי לוותר על עצמנו, לתת ולקבל מתוך אהדה ואמפתיה, ליצור סביבה נעימה יותר, לראות בזולת שותף לדיאלוג ולא אויב.

לצאת לשיחות שלום ולא למלחמה. כולנו יודעים שבמלחמה אין מנצחים.

ייחודה של השיטה –

השיטה עובדת לפי מודל אשר ניתן ללמוד אותו ולפעול על פיו בכל סיטואציה שנקרית בדרכנו.

הנחות יסוד –

-          טבעי – שבני האדם יבואו מתוך מקום של אהדה. ההרגל – שונה.

-          אנו מגיבים ופועלים בעקבות צרכים שלנו שמולאו או שלא מולאו.

-          לכולנו בבסיס- אותם צרכים. לא בכל סיטואציה הצרכים של שני הצדדים  זהים. גם אם הצרכים של  שני  הצדדים זהים, לא תמיד תהיה דרך מילוי הצרכים זהה.

-          רוב העימותים נובעים תוך התעלמות מרגשות וצרכי הצד השני.

-          עלינו לזכור, שמולנו עומד בן אדם אשר גם לו צרכים.

-          עלינו להשתדל לחשוב מהלב ולא מהראש.

-          רצוי – שנפעל ונפעיל מתוך בחירה ולא מתוך דרישה וציות.

-          משאת נפשנו – לתקשר עם הזולת מתוך מקום נקי ולא מתוך שיפוטים ופרשנויות.

הצגת המודל –

1. תצפית -  מה קרה בסיטואציה – ללא שיפוטים. דמיינו מה רואה מצלמת וידאו. יש להתיחס לתצפית שלנו ולתצפית של הזולת. רוב הפעמים נגיב (מתוך הרגל) לפרשנויות והשיפוטים שלנו במקום להגיב על התצפית הנקיה.

2. רגש -  מה הרגשתי אני ומה הרגיש הזולת. זה המקום לקחת אחריות על רגשותיי שלי ולהפסיק להאשים "את כל עולם". כלומר – במקום – "העלבת אותי", יש לקחת אחריות על רגשותיי ולומר – "אני נעלבתי". אנו אחראיים למה שאנחנו אומרים ועושים אך לא לתגובותיו של הזולת. לכן, מתוך אותו מקום, לא העלבנו אלא – הוא נעלב. גם עליו מוטלת האחריות לרגשותיו שלו.

3. צורך – כל רגש שעלה, עלה בעקבות צורך שהתמלא אל שלא התמלא הן שלנו והן של הזולת. יש לבטא את הצורך הלא ממולא בפני הזולת ולאפשר לו לבטא את צרכיו שלו.

4. בקשה – איך הייתי רוצה למלא את הצורך שלא התמלא, ומה אני יכול לבקש מהזולת על מנת שהצורך שלי יתמלא. יש לתת לזולת מקום לבקש את בקשותיו שלו.

זוהי הידברות. זהו דיאלוג.

מתי נשתמש בשיטה –

לצערנו, ביום יום, רובנו משתמשים בשפת התן מתוך הרגלים אשר "עברו בירושה" מזה דורות רבים. אנו נוהגים לשפוט מהר מידי ולהגיב כלפי הצד השני מתוך השיפוטים (שפת התן) ולא מתוך ראיה אמפתיה לצד השני (שפת הג'ירף). כמו כן אנו נוטים לדרוש במקום לבקש.

כאשר אנו מגיעים למצב של קונפליקט/ עימות יש בידינו האפשרות לבחור באם – להלחם, לוותר,להתנתק או לצאת לשיחות שלום – להידבר. כאשר נבחר בהידברות – נבחר בשימוש במודל. לכן, כאשר נרצה לתקן קונפליקט אשר היינו מעורבים בו, נשתמש במודל. לאחר מכן , כאשר נרצה להיות מוכנים לקראת סיטואציה מסוימת, נעזר במודל ונפנה באמפתיה לצד השני. לבסוף – נשאף להפוך את שפת הלב ללחם חוקנו וליישמה ביום יום.

תהליך לימוד ויישום המודל הינו  בבחינת לימוד שפה חדשה. וכמו כל שפה חדשה , יש צורך בתרגול ובהרבה רצון וסבלנות.

בהצלחה לכולנו

אפרת ארנון

03-5752898

050-7617651