וידוי של מיילד ודולה
במסגרת תפקידי כמיילד ודולה (מלווה נשים בתקופת ההיריון)
מזה 15 שנה, אני עובר את המחזור המעניין של הריון ולידה .
הגיעו אלי משפחוות מרובות הורים (יותר מזוג הורים)
הגיעו אליי משפחות חד הוריות ממין זכר וממין נקבה
את כולם כבר ראיתי.
הם מגיעים אלי כבר בשלב המחשבה והתהייה האם להתחיל את התהליך?
האם זה יועיל ?
האם נדע לטפח ולגדל אותו?
האם אחרי שיגדל ויהיה ותיק בעולם ידע לתת ערך מוסף להוריו?
האם יהיה למטלה בתקציב או עזר להכנסות?
הם יושבים איתי ומצפים ממני לשמוע את התשובות הנכונות עבורם.
את התשובות ממני יקבלו רק בצורה אמיתית.
התשובה שמקבלים היא שצריך להשקיע , צריך לקדם, צריך להאכיל, צריך לממן...
ואז באה התשובה : " הייי מה איתנו אנחנו רוצים רווחה כלכלית , כמה אפשר להשקיע מבלי לקבל..."
או שיש כאלה שאומרים מההההההההההההה.... חשבתי שברגע שהוא נוצר אני אתחיל ליהנות להרוויח מה זה לא קורה אם לא נשקיע?"
ואז יש הורים שקמים ואומרים או קיי נחכה עוד שנה שנתיים ואולי אז נהיה מוכנים
ויש כאלו הקמים אומרים או קי הבנו אולי אנחנו לא מוכנים, אבל רוצים לשמוע חוות דעת שניה והולכים לחפש את זה שתמורת כספם יענה את התשובות הנכונות עבורם( או אולי את התשובות שיותר נח לשמוע)
ואלה שמבינים שזאת עבודה ולא הוקוס פוקוס, מקבלים ממני מטלה והולכים הביתה ...
אחרי שחזרו עם מילוי השאלונים ומטלות אני שולח אותם שוב הביתה ומבקש מהם בנימוס להמתין לתשובות.
ראיתם פעם אישה בהריון, ראיתם פעם אמא לעתיד שהיא סבלנית למרות שאני ראיתי הרבה כאלו זכיתי רק למעט מאוד אמהות בעלות סבלנות ואורח רוח.
אז זה מתחיל בזה שאני מספר שהתוצאות יגיעו עד שבועיים.
ואז רוב האמהות מה כל כך הרבה זמן אי אפשר לזרז.
ואחרי שבוע "אולי אפשר לקבל כבר את התשובות" בהתחלה הן מנומסות ואחר כך מתחילות ללחוץ ותמיד יש את הסיבה ללחוץ "אבל אנחנו לפני החגים וחשוב לי שכולם יראו ויגידו מה דעתם..."
וסוף סוף קיבלו את התשובות הראשוניות ואם התשובה היא נהדר זה בדיוק מה שרצינו אני סופר עד 10 .... ומגיע הטלפון שאומר" "...בעצם הראיתי לכמה חברות וזה לא בדיוק מה שרצינו אולי אפשר בגוון קצת שונה..."
ואני, למוד הניסיון שיודע שבתקופה זאת אין טעם להתווכח ואני משתדל להרגיע ולהבטיח שנשתדל ושוב מתחיל מחזור הלחצים, ואז פתאום נאמר לי אותו משפט ...."זה לא בסדר כמה זמן אנחנו מחכים לתשובות .....
(כמה שניות אחרי שמסתכלים על השעון ורואים ששיחתנו האחרונה הייתה רק לפני כמה שעות)..
"כמה שאתה חמוד וסבלני.... תודה, מקווה שאנחנו לא מלחיצים אותך יותר מידי בטח שסומכים עליך אבל תזדרז הרבה תלוי בזה."
וככה הולך התהליך. אני אומר זמנים, הם מבקשים להזדרז אני נותן תשובות הם מתקנים אותי אני מתקן ומחזיר ...
והנה לאחר תהליך ארוך מתיש הגענו ללידה ואתר האינטרנט יוצא לאוויר העולם ! איזה התרגשות !
ואז נזכרים כמה המיילד היה נפלא וכמה היה סבלני והחגיגה שלמה ,
ברקע שומעים אותי אומר:חבר'ה לא רוצה להרוס את החגיגה אבל העבודה רק החלה".צריך להתחיל לעדכן לשדרג לפרסם ולשווק את האתר
להיות הורה זה לא רק עד הלידה
בתחום שלנו גם הדולה ומיילד ממשיך עם ההורים עד שהאתר מזדקן ובמקומו בונים אחד חדש
אבל היה מהקו שני משפחה חד הורית ולחוצה מתקשרת ואומרת "נו הלחצים כבר קיימים! הצבעים במקומם? התמונות מונחות? הם הראש במקום הנכון? התכנים מחוברים? אני עונה "בודאי אז מה נשאר קדימה אנחנו רוצים לידה" .................אך איזה שמחה
*** חברי ביז מכירים אותי הרבה שנים כטוני הזברה. והיום… אני פשוט ירון. לא כי החלפתי שם. כי החלפתי שלב בחיים. ארבעים שנה הסתובבתי עם מחשבה אחת בראש: שאני מקולקל. התחתנתי והתגרשתי 6 פעמים מערכות יחסים ש