תיכף יגיע האוטובוס. עוד שנייה, שנה, חיים שלמים.
אני מוכנה להסכים עם האמירה שכל דבר יגיע אלינו בזמן שנכון לנו. אבל אני לא מוכנה להסכים עם הפרשנות הפסיבית של האמירה הזו.

בטח שאפשר לחכות שיגיע. האביר על הסוס הלבן, הזכייה בפיס, צלצול הטלפון הגואל, הג'וב מהסרטים, המזל.
​מכירה המון אנשים כאלה. הם עדיין בהמתנה. מי שרוצה להצטרף לתור הזה מוזמן לקחת מספר. אבל לא אצלי.

אני בעצמי חיכיתי שנים, מיליוני שנים חיכיתי שמשהו יקרה ויוציא אותי מהבור שבו הייתי שקועה. עד שיום אחד הפסקתי לחכות, קמתי והלכתי לחפש את המשהו הזה שיקרה, לגרום לו לקרות.
אז הוא קרה.

לתפיסתי, אפילו המזל משתף פעולה עם האמיצים.